בלוג יקר שלום..
בעוד מס' שעות ניפרד לשלום משנת 2010 ונקבל בברכה את שנת 2011 הבאה עלינו לטובה.

במסגרת הקורס של דר' אלון הסגל נתבקשנו לאפיין סביבת עבודה חדשה אשר תביא לידי ביטוי את היתרונות של הסביבה הדיגיטאלית. לקח לי מס' שיעורים להבין בדיוק למה הכוונה בסביבה שכזו. עברתי תהליך הדרגתי מתחילת הסמסטר בהבנת הנושא , כאשר כל מפגש בקורס הניח לבנה נוספת על זו הקודמת בדרך לבניית המגדל השלם שבמקרה זה הכוונה לתוצר הסופי.
אני חושבת שחוויתי על עצמי את אותה דרך הוראה שעליה מדברים - הבניית ידע , הפיכת מידע לידע בדרך ספיראלית בה כל שלב מתבסס על הקודם ומקדם לעבר השלב הבא. התהליך היה גם מתסכל מכיוון שלכאורה "בזבזנו זמן" בבניית תוצר שכל הזמן השתנה בהתאם ליישום הידע החדש שרכשנו. הקושי הגדול במשימה הוא לבנות סביבת עבודה דיגיטאלית על נושא מסויים שלא יכול להיות מיושם בדרך אחרת. לנו בחינוך המיוחד הסביבה הדיגיטאלית תורמת במיוחד מכיוון שרמת ההמחשה לה זקוקים תלמידינו בהבנת נושא היא גבוהה. באמצעות המחשב אנו מסוגלים לבנות לתלמידנו יחידות לימוד מוחשיות , המערבות הפעלה רב חושית ובאמצעות זאת לעניין את התלמידים, להגביר את המוטיבציה ללמידה ולשיתוף פעולה.
בתחילת הדרך בנינו יחידת לימוד בנושא מזג האוויר בחורף המכילה סרטונים ומשימות לתלמיד . אח"כ שינינו נושא ,בעקבות דיון בכיתה, להתמודדות עם מזג האוויר בחורף בכדי שהתלמיד יהיה יותר אקטיבי. לסיום בנינו משחק מסלול בו הלומד שולט על תהליך הלמידה, רוכש ידע ע"י הפנייתו לקישורים חיצוניים למשחק ולבסוף מיישם את אותו הידע ובוחר אביזרים מתאימים שיעזרו לו להתמודד עם מזג האוויר בחוץ (לדוגמה: יורד גשם צריך לקחת מטרייה). בכל שלב הלומד צובר נקודה , כאשר הוא מגיע ל3 נקודות הוא מסיים את המשחק ועובר למשימה הקבוצתית- בניית סיפור בהמשכים המתבסס על המשחק.
משיק זה מדגיש את היתרונות של הסביבה הדיגיטאלית כמו: עבודה שיתופית, חשיבה מסתעפת, אין מגבלות זמן ומקום ורמת וויזואליזציה גבוהה.
אני מקווה שהפעם אנחנו בדרך הנכונה ולא נצטרך לשנות שוב..

בחרתי לשתף אתכם בסרטון המדגים את היתרונות וההשפעות של הסביבה הדיגיטאלית בכיתה אולי זה לא מחדש כלום אבל תמיד טוב לראות את ההבדלים..




שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה
להתראות בשנה הבאה אורנית

למידה פעילה

בלוג יקר שלום..

במסגרת הקורס של ד" נטע נוצר נתבקשנו למצוא בעצמינו מאמר ברשת העוסק בלמידה. אני בחרתי מאמר מתוך כנס צ'ייס : "למידה פעילה בתלת מימד" המאמר עוסק בתיעוד תהליך של אימוץ שיטות הוראה חדשות ע"י אנשי הצוות, תהליך קשה שלעיתים קרובות מלווה בהתנגדויות. לא משנה אם השיטות החדשות יעילות כל תהליך שינוי בד"כ מלווה באנטגוניזם. זה לא חדש ששיטות ההוראה המסורתיות לאט לאט מפנות את מקומן לשיטות הוראה חדשניות המשולבות בטכנולוגיה. שיטות אלה משנות הן את תפקיד המורה בכיתה שהופך מבעל הידע למנחה , והן את מקומו של התלמיד בתהליך הלמידה שהופך מפסיבי לאקטיבי.
במהלך המחקר נתגלו מספר תפיסות בקרב אנשי הצוות החל מדביקות בהוראה בשיטה המסורתית בקצה האחד ועד לשימוש מלא בהוראה פעילה. מסקנות המחקר הראו שעל אף הקשיים והמגבלות בהוראה המסורתית שידועים לרוב אנשי הצוות רק חלק מהם הצליחו לאמץ שיטות חדשות. הצלחה בשילוב שיטות הוראה חדשות תלויה בשילוב אנשי הצוות בשלב הפיתוח ותכנון אסטרטגיית ההטמעה. אם יינקט הצעד הנ"ל הקשיים עימם יצטרך להתמודד צוות ההוראה ייקטנו ותיווצר סביבת הוראה תומכת יותר שתעודד את המורים להמשיך ולהתמיד בגישה החדשה.

האם בפועל בתי הספר מערבים את הצוות בשלב התיכנון?

אולי בחלק מהמקרים, הרבה פעמים החלטות מתקבלות בהנהלה או בצוותים מצומצמים . החלטות המונחתות מגבוה על אנשי הצוות ויוצרות את האנטגוניזם. כולי תקווה שביה"ס ישכילו ויערבו את המורים בשלבי הפיתוח והתכנון.

האם מוגזם לדרוש את אותו הדבר הממשלה? הרי בשנים האחרונות אנחנו עדים לסוגי רפורמות שונות המתקבלות ונוחתות על גב המורים בשטח ויוצרות התנגדויות הבאות לידי ביטוי בשביתות והפגנות מכיוון שיש פער גדול בין השטח לבין אלה היושבים למעלה המגדל השן. אז אולי בפעם הבאה יוקם צוות מורים מייצג מהשטח שישב בוועדות בשלבי התכנון ואז אולי ייחסכו מאיתנו כל אותן אי נעימויות .
מאמר זה התקשר לי לנושא עבודת הסמינריון בו בחרנו. בעבודה שלנו נתאר תהליך הטמעת טכנולוגיה חדשה בבית ספרינו. אנו בחרנו במשחק הממוחשב שישולב ככלי הוראה לגיטימי בתוך הכיתה. אנו מעוניינות שהמשחק ההמוחשב ישמש ככלי הוראה לתירגול חומר אשר נלמד בכיתה ויחליף את השימוש בדפי עבודה . אני סקרנית לדעת מה יהיו התוצאות של הניסוי הקטן שלנו, האם נצליח המשימה או לא. אין ספק אנו עלולות להיתקל בהתנגדויות כפי שתיאר המאמר . התנגדויות הנובעות מסיבות שונות ומתפיסות שונות להוראה בקרב צוות המורים.

לאט לאט התמונה תתגלה ונקבל תוצאות
מחכה להמשך... אורנית

ניהול ידע בחינוך

בלוג יקר שלום

היום אתייחס לנושא האחרון בתחום ניהול הידע עליו כתבתי בפוסטים הקאחרונים והוא: ניהול ידע בחינוך.

אורנה גבע במאמרה מתייחס לעובדה שבמונחים של ניהול ידע בתי הספר נמצאים במצב של עומס מידע המושפע מגורמים רבים ומשפיע על תפקוד המערכת והגורמים הפועלים בה. קצב ההתפתחות הטכנולוגית והשינויים בחברה מעמידים את שאלת רלבנטיות בית הספר על הפרק.
לדעתי הרלבנטיות אינה מתייחסת לקיום פיזי של בית הספר כמוסד להקניית ידע מכיוון שאין ספק שישנה הצדקה לקיום בית הספר ואין לנו תחליף הולם אחר שיענה על הצרכים עליו עונה בית הספר. השאלה היא רלבנטיות התכנים הנלמדים בבית הספר ודרכי ההוראה בבית הספר שכאן מתבטא עיקר הפער בין העולם שבחוץ לבין העולם המסורתי הקיים לרוב בבתי הספר.
חגית עזר מחזקת עמדה זו וטוענת שהידע מהווה את אחד הנכסים החשובים של בית הספר. בית הספר עצמו מהווה צומת מרכזית בה מתרחש תהליך של חילופי ידע. כיום הידע בבית הספר ברובו הוא סמוי וכדי לשמור על רלבנטיות בית הספר, התכנים ודרכי ההוראה יש לבצע תהליך של ניהול ידע בכדי לתעל את אותו ידע הקיים בצוות ולהפכו לנכס ארגוני.
המטרה היא פיתוח צוותים הטרוגניים שיורכבו מצוות בית הספר ותלמידיו שינהלו בבית הספר תהליך של הפיכת הידע לשימושי לשם שיפור והשגת יעדי בית הספר ולשם שיתוף והפצת ידע בזמן ובמקום הנחוצים. מטרות ויעדים יכולים להיות: שיפור הישגים, מיצוי יכולת אישית, צמצום פערים, העצמת מורים ועוד..
עיקרון השיתוף שמאוד מאפיין את העידן החדש (ווב 2) בעל חשיבות רבה לצורך ביצוע התהליך בצורה יעילה. אין ספק שניתן למצוא את עקרון השיתופיות כמעט בכל מקום ברשת ובטלוויזיה. אם זה ברשתות החברתיות, תוכניות טלוויזיה המעודדות את שיתוף הצופים כמקבלי החלטות ועוד..
כמובן שהטכנולוגיה כאן נרתמת לטובת העיניין ומציעה אפשרויות רבות ליישום כמו: ניהול פורומים, ניהול קהילות ידע, בניית פורטל מותאם אישית לבית הספר ועוד..
אין ספק שתחום ניהול הידע מרתק בעייני , זה תחום רחב הכולל בתוכו מספר רב של תתי נושאים ועקרונות עבןדה. אם בתי הספר ישכילו ויאמצו את עקרונות השיטה זה יהיה לטובת בית הספר עצמו והמרוויחים העיקריים מכך יהיו המורים והתלמידים.

להתראות מאורנית

מנהל הידע- מנצח על התזמורת..

בלוג יקר שלום..

לא ניפגשנו שבועיים, אומר בכנות שהאירועים הקשים שהתרחשו בארצינו הקטנטונת (השריפה בכרמל) שאבו אותי לתוך מהדורות החדשות ואבדה לי כל השראה לכתוב פוסט.

אז תודה לאל חזרנו לשגרה וגם חלף לו חג החנוכה ושוב אנחנו כאן!!
גם את הפוסט הנ"ל אקדיש לפרק נוסף בחקירת מושג "ניהול הידע" המשמעותי כלכך במציאות שלנו היום. כפי שציינתי בפוסטים הקודמים אנו חיים בעולם משופע עובדות ונתונים , מספרים , מילים סרטונים ומה לא.. בכדי שלא נטבע באנדרלומוסיה אחת גדולה התפתח תחום ניהול הידע הבא לעזור לנו בארגון וסידור אלפי נתונים אלו. כמו בכל תחום או ארגון מישהו צריך לקחת את הפיקוד בראש ולהיות אחראי על הנעשה. לאדם הנמצא ברשא מערך ניהול הידע קוראים "מנהל הידע" (כמה מפתיע...). במאמר "תפקיד מנהל הידע" בו נתקלתי בשיטוטי ברשת נכתבה מטאפורה נחמדה מאת יגאל חמיש על עולם הידע: לפי חמיש הידע משול למונית. עובד הידע בארגון משול לנוסע המרים יד ועוצר מונית ברחוב, לא מעניין אותו מאין המונית באה, שם הנהג אלא העיקר להגיע לאן שצריך. מנהל הידע הוא הנהג שלוקח את הלקוח ליעודו. אולי לעיתים זה לא נראה לעין אך תפקיד מנהל הידע מאוד מורכב , זאת ניתן להבין לפי בויד (1998) המצוטט במאמר הנ"ל וטוען כי תפקיד מנהל הידע הוא יצירת ידע משותף , לנהל באופן יעיל את מאגרי הידע ואת דרכי ההעברה שלו בכדי למנף את מערכת הלמידה הארגונית ובד בבד להמשיך את מעגל יצירת הידע, שיתופו ושמירתו. עוד הוא מוסיף ואומר שעל מנהל הידע להיות: איש אמון המוביל לסיעור מוחות אמיתי בין העובדים, מאמן רב תחומי העובד בצמוד למערכת משאבי אנוש והדרכה, טכנולוג המכיר כלים טכנולוגיים רבים ולהיות רואה חשבון המבין בעולם התקציבים והנהלת החשבונות.
בתי הספר הינם ארגונים המכילים התוכם כמות גדולה מאוד שלידע הנמצא בקרב אנשי הצוות והתלמידים אשר ברובו ידע סמוי. כפי שציינתי בפוסטים קודמים יש להעביר את אותו הידע ממצב סמוי לגלוי ועל זאת צריך לנצח מנהל הידע. מכאן עולה השאלה: מיהו אותו מנהל ידע בבית הספר? האם הוא צריך להיות מנהל בית הספר או איש צוות אחר?
בבואי לנסות ולענות על שאלה זו אני מוצאת 2 צדדים למטבע: מצד אחד מן ההגיון שמנהל בית הספר המרכז את כל תחומי העיסוק של בית הספר- הפדגוגי, משאבי אנוש, כלכלי . הרבה פעמים המנהל מוביל את ישיבות הצוות ומוביל לסיעור מוחות בין אנשי הצוות , הוא מבין בנושא הכלכלי ואולי גם בכלים הטכנולוגיים ולכן אולי יהיה לו קל יותר לשמש גם בתפקיד מנהל הידע של בית הספר . מצד שני לעיתים ריכוז כל הסמכויות בידי איש אחד הוא לאו דווקא חיובי ויש לפזר סמכויות בידי אנשי צוות נוספים. מנהל ידע המהווה חלק מצוות המורים עצמו יהיה איש אמון טוב יותר ממנהל בית הספר, מה גם שהוא זה שבא במגע עם התלמידים ויוכל להבנות את הידע הסמוי הנמצא בראשם וזאת לעומת מנהל בית הספר שבא פחות במגע עם התלמידים ביום יום.
אני בעד למנות איש צוות כמנהל הידע ולא את מנהל בית הספר.
מה אתם חושבים?
נסיים בנימה של צחוק - סוג של מנהל ידע המנסה להוביל סיעור מוחות אמיתי..





שבת שלום ובשורות טובות לכולם
אורנית

ניהול ידע - הבסיס והעקרונות

בלוג יקר שלום..

החלטתי להמשיך ולשתף אתכם בתהליך חקירת המושג "ניהול ידע" , בפוסט הקודם הגדרתי את המושג ואת התפיסה העומדת מאחוריו. היום נמשיך ונעמיק בתורה ובעקרונות העומדים מאחורי התפיסה הניהולית.
לפי עמי סלנט תחום ניהול הידע הוא תחום דיספילנארי חדש הזוכה להתעניינות רבה ברחבי העולם וארגונים רבים מגלים עניין בתחום חדש זה. ממצאי סקר מראים שתחום ניהול הידע צובר תאוצה רבה וחברות שונות רואות בגורם ניהול הידע כגורם קריטי לחדשנות ולפתרונות ניהול ידע המאפשרים יצירת ידע ארגוני והפצתו.
שוב אנו עדים לכך המציאות החדשה גורמת לצרכים חדשים ואלה מביאים לפתרונות בהתאם. העידן החדש - עידן הידע גרם להצפה ולשפע של ידע הסובב אותנו וזה הוביל לצורך של ניהול וארגון אותו הידע בכדי שלא נאבד את הרגליים והידיים בתוך השפע הניצב בפנינו והפתרון הגיע בדמות של תחום ניהולי חדש - ניהול של ידע . אם עד היום מושג הניהול התקשר אצלי בעיקר לניהול אנשים אז היום הניהול הפך להיות גם מנת חלקם של נתונים וידע ווירטואלי הנמצא ברשת. האם נצליח להתגבר ולהשתלט על כל שפע הידע הסובב אותנו או שבסוף נטבע בתוכו? לטובתנו אני מקווה שנעמוד במשימה כי אחרת מרוב עצים לא נראה את היער.
בהמשך המאמר סלנט מציג חוקר אוסטרלי בשם Boynton שזיהה 4 נדבכים של יצירת ידע בארגון:
1. להפוך את הידע לגלוי ונראה: כפי שציינתי בפוסט הקודם יש הרבה ידע סמוי בארגון והחוכמה היא להפכו לגלוי ובר שימוש לטובת הארגון.
2. יצירת ריכוזיות של ידע: איסוף הידע מכל המקורות וארגונו ויצירת השתלמויות והדרכה בנושא.
3. טיפוח תרבות של ידע בארגון: יצירת חזון משותף , יצירת תרבות של חילופי מידע.
4. בניית תשתית של ידע בארגון : יצירת רשתות לחילופי מידע , יצירת נגישות למקורות מידע פנימיים וחיצוניים.

אנסה לקחת את 4 הנדבכים הנ"ל ולהשליכם על בית הספר המהווה גם הוא סוג של ארגון:
להפוך את הידע לגלוי- למורים בעיקר הוותיקים הרבה ידע במוחם שלעיתים לא בא לידי ביטוי, אם נשכיל ונדע כיצד כיצד לגלותו , אותו ידע יהפוך לנכס של ממש עבור ביה"ס.
יצירת ריכוזיות של ידע: עידוד המורים לצאת להשתלמויות כדי להתעדכן ולספוג ידע חדש, את כל הידע לאסוף ולארגן במקום אחד מרוכז שכל הצוות ידע על קיומו ויתרום להתפתחותו.
טיפוח תרבות של ידע: לכל בית ספר יש חזון משותף אך לא תמיד כל הצוות מודע לו וחותר לכיוונו . יש ליצור חזון משותף ומטרות משותפות לכל הצוות. יש ללמוד כיצד לשתף בידע האישי בכדי שנוכל לפתח אחד את השני ולהתפתח בעקבות זאת.
בניית תשתית של ידע בארגון: יצירת נגישות למקורות מידע היא דבר מאוד חשוב לעבודה היומיומית של המורים. הרי תפקיד המורה הוא להקנות ולבנות ידע חדש ביחד עם התלמידים , אם המורה לא נגיש למקורות המידע הוא לא יוכל לעשות זאת בצורה האופטימלית. הרי המידע משתנה משתנה במהירות מסחררת ויש להתעדכן כל הזמן.
האם העקרונות האלה באים לידי ביטוי בבתי הספר? לדעתי לא ואם בתי הספר רוצים להמשיך להיות רלבנטים הם צריכים לפעול ולחתור להשגת המטרה.

נמשיך לעסוק בנושא בהמשך..
אורנית

ניהול ידע

בלוג יקר שלום..

במסגרת הקורס של ד"ר אלון הסגל נתבקשנו לבחור מושג הקשור לעולם הטכנולוגי ולהגדיר אותו. אני בחרתי במושג ניהול ידע , מושג חדש יחסית ותחום מקצועי חדש שנוצר מכורח הנסיבות- שפע של מידע שמקיף אותנו מכל הכיוונים ולא יודעים תמיד מה לעשות איתו ואיך להשתמש בו בצורה היעילה ביותר. הדבר חשוב במיוחד בארגונים המוקפים בהרבה מקורות ידע.
בתקופה הקרובה אנסה להקיף את המושג ניהול ידע מכיוונים שונים.

נתחיל בהגדרה..
לפי הוויקיפדיה ניהול ידע הוא סוג של גישה ניהולית העוסק בידע המעשי של הארגון הגלוי והסמוי בעיקר ע"י חשיפת הידע הסמוי בו מחזיקים הלקוחות והעובדים. זו תפישה המאגדת תרבות , תהליכים עסקיים, תשתיות תומכות ותכנים לצורך מיצוי מושכל של הידע הקיים בארגון ולצורך יצירת ידע חדש במטרה לממש את החזון הארגוני והיעדים העסקיים של הארגון בצורה אפקטיבית ויעילה.
כבר בהגדרה זו ניתן למצוא 3 מקורות של ידע : הארגון, העובדים והלקוחות. יש לדעת כיצד לשלב בין 3 המקורות באופן הרמוני ומשלים אחד את השני. אחד אחד המאפיינים של תקופתינו (הנקראת גם עידן הידע) הוא כמות המידע העצומה שמייצר, מאחסן ומעבד האדם המודרני. כיום בעידן המידע עובד ממוצע בארגון הופך למומחה עתיר ידע בתחומו הן בשל הידע המקצועי והמיומנות בתפעול טכנולוגיות והן בגלל ריבוי ההתמחויות בימינו .

האם בית הספר זקוק גם למערך של ניהול ידע? או מכיוון שזהו ארגון חברתי אז יש לנהוג בידע אחרת?
בארגון כמו בית ספר אני מוצאת שגם לנו המורים יש מגוון התמחויות וידע מצטבר שלא תמיד גלוי. אני גם מתפקדת כמרפאה בעיסוק , גם צריכה להוביל צוות ולהנחות ישיבות צוות, להשתתף בישיבות ניהול להיות יצירתית ולהעלות רעיונות או פתרונות לבעיות בשטח. אומנם מגוון ההתמחויות לא מתקשר ישירות לטכנולוגיה אך ניתן למצוא בזה עדות לכך שכל עובד בארגון חובש כמה כובעים במקביל.
אחד האתגרים של תחום ניהול הידע הוא להפוך את המידע והניסיון בהם מחזיקים אנשי מפתח בארגון - מידע סמוי, לא מאורגן, לא שיטתי ולא נגיש - למידע גלוי וזמין, מאורגן לכל מי שזקוק לו. להפוך את הידע הנרכש מנכס של האדם הבודד לנכס של הארגון כולו. בעצם לקחת חומר גלם פנימי קיים , שלא תמיד גלוי לעין והוא הידע, לאחסנו ולעבדו ולהפכו למשאב של ממש עבור הארגון שתורם לקיומו והצלחתו.

לדעתי ארגון כמו בית הספר צריך לאמץ תפיסה זו ולשתף את צוותי המורים השונים בקבלת החלטות ופיתוח תהליכים שונים בתוך בית הספר. מורים וותיקים עם ניסיון רב בהוראה יכולים לתרום רבות מניסיונם האישי רק צריך לתת להם את ההזדמנות והמקום לעשות זאת. אך האם מנהלי ביה"ס יאפשרו זאת? זאת כבר שאלה של תפיסה ...

בפוסטים הבאים אמשיך לדון בתחום אחר השייך לאותו הנושא של ניהול ידע.

סופ"ש נעים
אורנית

תקשוב ומוטיבציה

בלוג יקר שלום..

לא ייאמן איך עובר לו השבוע ושוב אנו נפגשים..

בהמשך לפוסט הקודם על ניצני תקשוב בבית הספר שבו לומד בני , ברצוני להמשיך ולספר על חידוש נוסף שנכנס לבית הספר - עבוה באתר אופק שממנו יישלחו לתלמידים מטלות להכנה בבית. יכול להיות שעבורכם אופן עבודה זה אינו חדש, אך עבורי זהו חידוש כאמא לילד שמשתמש בה ביום יום.
דבר אחד בטוח, כשיש מטלות להכנה באתר אין וויכוחים על הכנת שיעורים בבית. התיאוריה והמחקרים השונים שאליהם נחשפנו במהלך הלימודים עברו מהתיאוריה אל הפועל. המוטיבציה שיש לבני להכנת שיעורי הבית באתר גבוהה לאין ערוך מזו של הכנת שיעורי בית בדרך המסורתית במחברת.
במאמר של סלנט על גורמי ההנעה של תלמידים ומורים במערכות למידה מרחוק מופיע התייחסות למושג מוטיבציה.
לפי קלר (1993) מוטיבציה היא הליך המתייחס הן לעוצמה והן לכיוון ההתנהגות. הוא משתמש בשני מושג יסוד : בחירה ומאמצים . למרות שתלמידים עשויים לגלות עניין בלמידה מקורות המוטיכציה שלהם יכולים להיות שונים. ישנה הבחנה בין הנעה פנימית להנעה חיצונית התלויה בתגמול חיצוני , ציון או סנקציה.
http://http//portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=47&referer=useJsHistoryBack

מחקרים רבים מראים שהסביבה המתוקשבת כשלעצמה לא מגבירה את המוטיבציה ללמידה, אז מה בכל זאת גורם להבדלים??
אני יכולה להעלות רק השערות.. לדעתי לסביבה המתוקשבת יש בכל זאת השפעה מסויימת על המוטיבציה בשל האטרקטיביות שלה, הגרפיקה והצלילים, רמת המוחשיות הגבוהה של החומר הלימודי , המהירות הגבוהה שבה מתבצעות המשימות הלימודיות
ובל נשכח את החסכון בכתיבה והעתקה מייגעים ומיותרים.
למרות זאת אם התוכן שהוכנס למערכת לא היה מותאם לתלמידים אולי לא היינו רואים כל השפעה על המוטיבציה והנכונות להתמודד עם המשימות . המשוב המיידי המתקבל משפיע גם הוא, בסיום המשימה דף התשובות נשלח לבדיקה ומיד מתקבל משוב של ציון על העבודה. מכאן ניתן להסיק שהמוטיבציה להכנת שיעורי בית בשני המקרים המתוקשבת והמסורתית היא ממקור חיצוני של ציון או סנקציה .

שוב חוזרים לאותה השאלה : מדוע ביה"ס לא מיישמים את הטכנולוגיה ככלי הוראה מן המניין ועורכים את השינוי בקצב יותר מהיר? אולי בשל קושי לשנות גישה הוראתית ותיקה ומושרשת היטב כמו ההוראה המסורתית ,אולי קשיי תקציב ויכול להיות שילוב של שני הדברים.

הסיבות למוטיבציה הגבוהה לא ברורות אך לי כאמא זה לא באמת משנה, כל שנותר לי לאחל הוא שכן ירבו המטלות המתוקשבות..

שבת שלום אורנית

ניצני תקשוב

בלוג יקר שלום..

מתחילים להיכנס לשגרת הלחץ!!

באסיפת הורים שנערכה בכיתתו של בני הלומד בכיתה ג' נתבשרנו אנו ההורים שבית הספר מתחיל להכניס מספר כלי עבודה מתוקשבים לתוך המערכת לשימוש שוטף הן של התלמידים והן של ההורים. כל אחד מאיתנו צויד בשם משתמש וסיסמא שיאפשר לו להיכנס לאותם אתרים. מי כמוני כסטודנטית לתואר שני בתקשוב ולמידה חייכה לעצמה והתמוגגה לנוכח המציאות החדשה המתוקשבת המתגבשת לנגד עיני. התקשוב בא לידי ביטוי בשני אופנים : שימוש בסביבות למידה מתוקשבות לצורך למידה והגשת שיעורי בית ושימוש במערכת לניהול מידע.
בית הספר התחיל להשתמש במערכת הנקראת"סמארט סקול" - זוהי מערכת לניהול מידע פדגוגי ממכלול התהליכים המתרחשים בבית הספר: ציונים, בעיות משמעת, התאמות למידה ועוד. זוהי מערכת מבוססת אתר המאפשרת לכל בעל תפקיד להיכנס ולצפות במידע הרלבנטי עבורו. הגישה מתאפשרת מכל מחשב המחובר לרשת והמידע בתוכו זמין ומאפשרת שקיפות מלאה של הפרטים. (נלקח מתוך: http://http//www.smartschool.co.il/?pageID=7&productID=1).
מיד נשאלה השאלה האם התלמידים מודעים לעובדה שלנו ההורים יש גישה לפרטי מידע שלעיתים הילדים רוצים להסתיר מאיתנו כמו:ציון לא טוב במבחן, הפרעה בשיעור ועוד.. התשובה הייתה שכן, הם מודעים והוסברה להם משמעות העיניין שלהורים יש סיסמא נפרדת משלהם והם יכולים להיכנס לאתר ולראות הכל.
נקודה זו הביאה אותי לחשוב על נושא שקיפות המידע לציבור לטוב ולרע. בישראל חוקק חוק הנקרא "חוק חופש המידע" בשנת 1998 ונכנס לתוף ב 1999 שהנהיג בישראל את מהפיכת השקיפות בפעולות הרשויות הציבורית ובזכות הציבור לדעת . לעיון בחוק במלואו : אתר הכנסת- http://http//www.knesset.gov.il/laws/special/heb/freedom_info.htm.
נושא השקיפות הוא חשוב בשל זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לקבל מידע מרשויות ציבוריות ופרטיות באופן חופשי , לדעת את זכויותיו , את מצבו וכל מידע אחר המעניין אותו.
לצד היתרונות והחשיבות יש גם את החסרונות- האם כל מידע צריך להיות נגיש? האם יש פרטים שבכל זאת צריכים להישאר עמומים? במיוחד מידע שלא נוגע ישירות אלינו אלא לאדם שלישי כמו ילדינו הלומדים בבית הספר. תנסו לחשוב עלינו כשהיינו תלמידים: כמה פעמים החבאנו מבחן שבו נכשלנו, כמה פעמים זייפנו חתימת ההורים על מכתבים ביומן? היום כבר לא ניתן להסתיר כלום. אני חושבת שכל דבר בחיים צריך להיות במידה , גם נושא שקיפות המידע צריך להיות בשביל האמצע הבטוח.

שבת שלום אורנית

מתחילים מחדש..

בלוג יקר שלום..

"מתחילים מחדש , למה לא מה זה רע?"

אכן כן, שוב נפגשים אחרי הפסקה מאוד ארוכה ומתחילים סמסטר אחרון, לא יאומן איך הגענו כבר עד הלום! אני עודני זוכרת את היום הראשון ללימודים, הגעתי מבולבלת, קצת חוששת ממה שצפוי לנו במהלך הלימודים.
אז מה היה לנו עד עכשיו??
התחלנו בסמסטר יותר תיאורטי על טכנולוגיה , תקשוב ולמידה ויצאנו חדורי מוטיבציה כרכזי התקשוב המיועדים של העתיד. עם הזמן הקורסים הפכו ליותר מעשיים ובמהלכם תירגלנו טכנולוגיות שונות, בנינו יחידת לימוד, משחק ואינטראקציה ,אפילו בנינו אתר מותאם בHTML ועל כל אלה אני מאוד גאה. הסמסטר הזה טומן בחובו נושאים מאתגרים של הערכת טכנולוגיות , דרכי חיפטש מידע ועוד כלים חשובים ויעילים שאני סבורה שישרתו אותי בהמשך דרכי התקשובית, ולא נשכח את הסמינריון המתהווה לאיטו ואת הבלוג.
על עצמי לספר ידעתי...
כיום אני יכולה לומר על עצמי שאני בעלת ידע רב יותר באפשרויות לשילוב התקשוב ובחשיבות ותרומת התקשוב לתלמידינו. אני בהחלט מנסה ליישם מה שניתן בעבודה בשטח ואני מוצאת שהמחשב הוא כלי נהדר המגביר מוטיבציה ללמידה ועבודה בקרב תלמידינין המיוחדים. אני מקווה להמשיך ולרכוש ידע בנושא ו"להדביק" אנשי צוות נוספים בחיידק המבורך הזה שנקרא "תקשוב".
אז מקווה שניכנסתי ברגל ימין לסמסטר,
בהצלחה לכולם מאורנית
כיום אני יכולה לומר על עצמי

רב תרבותיות בחינוך

בלוג יקר שלום..

בנסגרת הקורס של דר חגית מישר - טל עסקנו בנושא רב תרבותיות בעולם גלובאלי כמו שלנו. במהלך חיפושי ברשת אחר מאמרים בנושא מצאתי מסמך המתעד הרצאה של דני רבינוביץ' "המצליחים והמפסידים של הכלכלה החדשה"- כולנו עדים לתהליך הגלובליזציה העוטף את העולם לטוב ולרע, ישנם המון תומכים למגמה זו אך גם המון מתנגדים. גלובליזציה היא תהליך אינטגרציה של העולם, מיזוג ופירוק גבולות . תהליך ההופך את העולם ליחידה אחת קטנה שבה מטשטשים הגבולות בתחומי התרבות והכלכלה. התהליך מתאפשר במידה מרובה בעקבות התפתחות טכנולוגית , התפתחות תקשורת ויכולת ניידות. לפי תפיסה זו השונות והייחודיות נדחקות לפינה ומפנות את מקומן לאחידות ולדמיון בין המדינות, נוצר מעין תהליך של מיזוג תרבותי המעלה את שאלת הזהות. שאלה הרת גורל במיוחד במדינה כמו שלנו.
דר' חנה שרון (ח.ת.) במאמרה מציינת את העובדה שמדינת ישראל היא מדינת הגירה ומעלה את השאלה: האם בישראל קיימת תרבות אחת או שהיא פסיפס של תרבויות שונות? לפי גירץ (1960) למושג תרבות 4 הגדרות עיקריות:
1. תרבות היא המורשת החברתית שהפרט רוכש מקבוצתו.
2. תרבות היא התאוריה של האנתרופולוג על האופן שבו מתנהגת למעשה קבוצה של בני אדם.
3. תרבות היא מנגנון לקביעת התקניות הנורמטיבית של התנהגות.
4. תרבות היא דרך חשיבה ואמונה.

ומהי רב תרבותיות? סובלנות כלפי שונות תרבותית , תקניות פוליטית, שימור הייחודיות למרות ההאחדה(מתוך מצגת דר' חגית מישר טל). במדינה שלנו המורכבת מאוכלוסית עולים וותיקים וחדשים אנו נתקלים ברב תרבותיות מידי יום , אנו כאנשי חינוך נתקלים בכך במסגרת הכיתה. גם בבית הספר בו אני עובדת הכיתות מורכבות ממרקם של תרבויות , כאשר חלקם אינו מכיר את השפה העברית, את חגי ישראל ואתה המנהגים. הדילמה שעולה מכך היא האם לכבד את השונות והייחודיות של כל תלמיד ולשמר את המנהגים או להיפך להטמיע בהם את המנהגים והערכים שלנו . הדילמה קשה יותר כאשר מדובר בנושא השפה- האם לדבר איתם בשפת אימם ולהקל עליהם או לדבר איתם רק בעברית כדי שישתלבו טוב יותר בחברה?
לדעתי אין תשובה אחת נכונה מוחלטת , לעיתים בכדי להקל על ההסתגלות כן יש לדבר בשפה המוכרת לתלמיד ועם הזמן להכניס את השפה העברית. לדעתי היופי והעניין באנושות היא דווקא השונות , הייחודיות והשקפות העולם השונות שכל אחד מביא חבל יהיה לאבד זאת לטובת אחידות מוחלטת.

בחרתי להראות לכם סרטון על גלובליזציה אך מנקודת מבט קצת אחרת ושונה (אם ברב תרבותיות עסקינן) מנקודת מבטה של הקבלה. כן כן הקבלה מתעסקת גם בנושאים כאלה:




שבוע טוב אורנית

HTML - הרבה יותר נחמד ממה שחשבתי

בלוג יקר שלום
לא יאומן, אנו נמצאים כבר בסיומו של סמסטר שלישי..

במסגרת הקורס "שפות וכלים בעיצוב סביבת למידה מתוקשבת" בהנחיית מר יאיר צדוק נתבקשנו לבנות אתר אינטרנט משלנו. כל קבוצה בחרה את תחום התוכן שבו יעסוק האתר שלה ובהמשך תכננה ועיצבה את האתר כראות עיניה.
אנו וחברותי לקבוצה (סיגי ואילנה) בחרנו לתכנן ולבנות אתר בנושא של חגי ישראל באופן כללי והתמקדנו בנושא חג פורים. לכל אורך התהליך חשוב היה לנו לבחור נושא הרלבנטי לתלמידינו בכדי שנוכל ליישמו אח"כ גם בשטח. בכל מטלות הקורסים השונים במהלך הלימודים חשוב לנו לבנות תוצרים שישמשו אותנו אח"כ בעבודתינו ולא יישארו בגדר תאוריטי בלבד, שנוכל לשלבו ככלי להוראת נושא בכיתה ובכל לרתום את הטכנולוגיה לשרות הפדגוגיה.לאור הנ"ל שילבנו באתר הרבה אלמנטים ויזואליים ואודיטוריים (שירים, תמונות ,אנימציות והקלטות קוליות) מותאמים בכדי להעלות את רמת העניין , הסקרנות והמוטיבציה של תלמידינו.
האתר נבנה בשפת HTML בעזרת התוכנה share point שלך מיקרוסופט. בתחילת הקורס שפת ה-HTML נראתה ונשמעה כמו סינית. אך אם הזמן למדנו את מהותה ונחשפנו למספר אדיטורים שבהם משתמשים לצורך בניית אתרים כמו: notepad, notepad++ , ותוכנת sharepoint desiner. לטעמי תוכנת sharepoint היא הידידותית ביותר מבין האחרות, אומנם היא הרבה פחות "סלחנית" לטעויות מבחינת תקינות HTML אך היא מבצעת באופן אוטומטי הרבה פונקציות בסיסיות שבnotepad יותר מסורבל לעשות כמו: מירכוז הטקסט, הגדלת הגופן ועוד.. יחד עם הנחייתו הצמודה של יאיר הצלחנו לבנות מספר דפים לאתר שלנו: דף הבית, דף סמלי החג, דף שירי החג ונשאר לנו לסיים את דף מאכלי החג שיכיל מתכון להכנת אוזני המן הכתוב בסמלי תקשורת תומכת חליפית. תהליך הבנייה מאוד הדרגתי וכל צעד דרש חשיבה וכתיבת פקודת HTML בכדי שנראה על המסך את התוצאה המבוקשת: בשלב הראשון עיצבנו את הכותרות והטקסטים השונים. בשלב השני הוספנו קישורים מעמוד הבית לשאר הדפים. בשלב השלישי למדנו איך להוסיף תמונות ולמקמם במקומים שונים על המסך . בשלב הרביעי הוספנו טקסט מתחת לתמונה והוספת יישום של הגדלת תמונה בכל לחיצה. בשלב החמישי הוספנו שירים שיושמעו בכל לחיצה על התמונה המייצגת ונשאר השלב האחרון של הוספת המתכון.
אין ספק שבניית אתרים היא עבודה סיזיפית , כל טעות בהפקודה תיצור תוצאה לא רצוייה על המסך ויש לתת על כך את הדעת. אולם, הדבר אינו בלתי אפשרי אך דורש אימון ותרגול רב בשפת HTML.
מאוד נהניתי מתהליך הבנייה , התכנון והעיצוב ומאוד גאה שיחד עמדנו במשימה..
אורנית

טכנולוגיה מסייעת ופנאי

בלוג יקר שלום..
השבוע הייתי מנותקת מהעולם 24 שעות , רשת האינטרנט בביתי נפלה והטכנאי תואם רק ליום למחרת. ללא האינטרנט המחשב הפך לכלי חסר תכלית כמעט ללא אפשרויות שימוש. בנוסף לכך להזכירכם אנחנו נמצאים בחופש הגדול והבייביסיטר הזול ביותר הוא המחשב , מה עושים בלעדיו?! היממה ההיא הדגימה באופן מוחשי עד כמה המחשב תופס מקום נכבד במילוי שעות הפנאי שלנו, למשחקים, לעדכונים , הורדות מוזיקה וסרטים עד לרמה ששאר אפשרויות בילוי שעות הפנאי בבית נדחקו הצידה.
בהמשך לפוסט הקודם שהתייחס לטכנולוגיה מסייעת במיומנויות יומיומיות, אתייחס השבוע לטכנולוגיה מסייעת ופנאי.
פנאי מהווה את אחד מתחומי התפקוד של האדם יחד עם טיפול עצמי, תעסוקה ושיקום ומהווה את אחד מתחומי הטיפול בריפוי בעיסוק.
פנאי הוא פרק הזמן שאינו מוקדש לפעילויות הכרחיות כמו: מקורות מחייה, התחיבויות משפחתיות וחברתיות . זהו הזמן שהאדם מקדיש לעיסוקים החביבים עליו , שאינם צורך חיוני, אך ממלאים צורך אחר כמו צורך רוחני.
אנו כאנשים רגילים לא תמיד נותנים את הדעת למשמעות של פנאי אולי בגלל שלרובנו אין דבר כזה הנקרא "פנאי" במרוץ נגד הזמן בחיים. ישנם אנשים שלהם רוב היום הוא בעצם פנאי למשל, אנשים שפרשו לגמלאות וקשישים ולעיתים הם צריכים עזרה בתכנון כיצד למלא את אותו זמן פנוי בפעילויות משמעותיות עבורם. אוכלוסיה נוספת המתקשה בארגון שעות הפנאי היא אוכלוסיית האנשים בעלי צרכים מיוחדים , הזקוקים לעזרה גם בתכנון של "מה " לעשות וגם עזרה ותיווך "באיך" לעשות. אביא לכם דוגמה מחיי בית ספרינו- בעוד שבבתי ספר רגילים התלמידים מחכים להפסקות ומעצמם מתארגנים ומשחקים , תלמידינו לא יודעים מה לעשות בהפסקות. רוב תלמידינו פשוט ישבו כל ההפסקה מבלי לעשות כלום ללא עזרה ותיווך מצד הצוות, לכן כמעט כל יום ישנן הפסקות פעילות בכדי להפעיל את התלמידים. נושא הפנאי הוא חשוב אך גם מאוד קשה ללמידה בקרב תלמידינו , בשל הקושי לעשות העברה והכללה של נושאים הנלמדים בבית הספר וליישמם בבית. בשל חשיבות נושא הפנאי חברות שונות המתמחות בייצור אביזרי עזר למוגבלים התייחסו לצרכים בתחום הנ"ל וייצרו עזרים שונים המקלים על המגבלה המוטורית והקוגניטיבית. גם בתחום זה הטכנולוגיה מתחלקת למוצרי low teck כמו: פאזלים מותאמים, מחזיקי קלפים למשחק ביד אחת, מעמדים לספרים ועוד..
ולמוצרי high teck הכוללים התאמות של טכנולוגיות משוכללות לצרכי משחק בקרב אנשים עם צרכים מיוחדים כמו: ג'ויסטיקים מיוחדים, מציאות מדומה ועוד.
עמותת מילב"ת היא עמותה המתמחה בתחום של התאמת אבזרי עזר ולה מחלקת מתנדבים מיוחדת הבונה אפילו לפי דרישה אביזרים מיוחדים . לאחרונה מילב"ת השקיעה זמן ומחשבה בפיתוח מוצרים מותאמים לשעות הפנאי , בחרתי לתשף אתכם בסרטון המדגים חלק קטן מהמוצרים שהם פיתחו:



כאשר קיים שילוב של מוחות מקצועיים ויצירתיים ביחד עם רצון טוב "השמיים הם הגבול"!!
מקווה שנהניתם אורנית

טכנולוגיה מסייעת

בלוג יקר שלום

מידי שבוע אני נוהגת לקרוא את הפוסטים של חברותיי ללימודים והשבוע הפוסט של סיגי היווה לי השראה לכתיבת הפוסט האישי שלי. נהניתי לקרוא על תרומת הלוח החכם להוראה וללמידה בבי"ס חינוך מיוחד הרצפלד בחולון וזה הוביל אותי לחשוב על נושא הטכנולוגיה המסייעת, נושא הקרוב לליבי ובתחום עיסוקי כמרפאה בעיסוק.

האסוציאציה הראשונה שעולה בקרבי כאשר אומרים את צמד המילים "טכנולוגיה מסייעת" זה היי טק , ציוד משוכלל , מוצרים דיגטליים וכדומה העוזרים לאנשים בעלי מוגבלות לתפקד. אך אם אחשוב לעומק אנו מוקפים בהרבה סוגי טכנולוגיה גם היי טק וגם low טק המסייעים לנו בתחומים רבים בחיי היום יום. למשל, עפרון ועט מסייעים לאדם לכתוב ולהביע את רעיונותיו, מכונת הכביסה מסייעת לנו לכבס את הבגדים כמעט ללא מאמץ, תנסו לדמיין את חיינו ללא טכנולוגייה זו, הכל היה שונה בתכלית!!

בניגוד אלינו האנשים "הרגילים" לאנשים בעלי צרכים מיוחדים הטכנולוגיה הזו מאפשרת להם לתפקד ולבצע מיומנויות שלנו נראות כמובנות מאליהן, למשל, להכין ארוחה, לשתות , לאכול ולתקשר.

טכנולוגיה מסייעת לפי הוויקיפדיה הינה תחום ידע העוסק במכשירים המיועדים לסייע בתפקוד לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. מכשירים יומיומיים כמו משקפיים ושיניים תותבות נחשבים גם לסוג של טכנולוגייה מסייעת. טכנולוגיה מסייעת בהקשר של תקשוב ושימוש במחשבים מתייחסת לתוכנות וחומרות המאשפרות לאנשים בעלי מוגבלויות שונות להשתמש במחשב ולגלוש ברשת.

לפי דר' רחל טמיר מוצרי טכנולוגיה מסייעת הם התקני מחשב מיוחדים המותאמים באופן ספציפי לצורכיהם של אנשים בעלי מגבלה אחת או יותר. מוצרים אלו פותחו לשם פעולה עם מערכת ההפעלה והתוכנות במחשב. אשמח לתת דוגמה מבית ספרינו: המקלדת הרגילה מכילה המון מקשים שלא נחוצים לפעולות פשוטות וגם גודלם קטן מידי בכדי שתלמידינו יבחינו בהם. חיפשנו מקלדת בעלת מקשים גדולים , שתכיל רק מקשים של אותיות ומספרים, ENTER, רווח וחיצים שאלו בערך המקשים הבסיסיים הדרושים לתרגול הקלדה או לתפעול משחקים . יש המון סוגים בשוק אני כמרפאה בעיסוק צריכה לבחור את המקלדת שהכי מתאימה לצרכי התלמידים בהתאם לאבחון התפקודי שאני עושה. דוגמה למקלדת כזו ניתן לראות בקישור הבא:

http://www.azarim.org.il/default.asp?catid={EBA066FD-19AC-49EA-B2E6-05517B169271}&details_type=1&itemid={C1A50A00-CB9D-4F0A-BBE0-38C4F01F64BD}

הטכנולוגיה המסייעת יכולה להגשים חלומות עבור תלמידינו וזאת אם מתאימים אותה נכון ומשתמשים בה נכון.

שבוע טוב אורנית

פער דיגיטלי - הוא עדיין כאן

בלוג יקר שלום..

השבוע במסגרת הקורס של דר' חגית מישר טל דנו בנושא הפער הדיגיטלי בישראל. בנוסף לפערים הקיימים בחברה שנים רבות: פער כלכלי, פער בחינוך ועוד.. העולם המודרני יצר בחברה פער נוסף חדש ומהותי במיוחד בהתייחס לתקופה זו שבה אנו חיים וזה הפער הדיגיטלי.
לפי הוויקיפדיה פער דיגיטלי מוגדר כפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו. במילים אחרות בדומה לפערים מסוגים אחרים בין אלה שיש להם לבין אלו שאין להם משאב מסויים גם במקרה זה הפער הוא בין אלה שיש להם את היכולת להיעזר בטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלה שאין להם יכולת זו.
במהלך שיטוטי ברשת מצאתי כתבה באתר YNET על מחקר של קרין ברזילי - נהון מאוניברסיטת ת"א בנושא הפער הדיגיטלי בישראל. לפי ממצאי המחקר הפער בין האוכלוסייה הממוחשבת לאוכלוסייה הלא מחוברת לא הצטמצם ואף גדל בתחומים מסויימים.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה החודשית עולה כך גדל אחוז המחוברים לרשת ומספר המחשבים. הפערים קיימים בעיקר בין קהילות פתוחות ליותר סגורות, בין אזורים עירוניים לפריפריה ובין ילדים שהוריהם מכווני מחשב וטכנולוגיה ומעודדים זאת לבין אלה שלא.
לא צריכים ללכת רחוק בשביל להבחין בפער הדיגיטלי, אני רואה אותו גם אצלי בבית. אני רואה את ההבדל בין בעלי שבכלל לא מחובר לכל נושא המחשב והאינטרנט לעומת הילדים שהמחשב מהווה מקור עיסוק מרכזי לשעות הפנאי וגם למקור של מידע בתחומים שונים. אין ספק שהילדים שלנו הם מה שמכונה "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות הממוחשבת לעומתינו "המהגרים הדיגיטליים" שלמדנו להתאים את עצמינו למציאות זו.
נסיים בקצת אופטימיות...
הפער הדיגיטלי הוא נושא חשוב שעומד על סדר היום הציבורי וישנם המון פרוייקטים המיועדים לצמצום הפער הזה. בחרתי לשתף אתכם באחד כזה..





שבת שלום מאורנית

למידה התנסותית

בלוג יקר שלום,

במשך כל תקופת הלימודים נחשפתי למונחים שונים הקשורים ללמידה: למידה שיתופית, למידה חווייתית, למידה התנסותית, למידה חקרנית ועוד.. וזאת כהבדל ללמידה המתרחשת בהוראה מסורתית בה המורה הוא בעל הידע והתלמיד הוא פסיבי. אנו כמורים ואנשי הוראה צריכים להשתמש בדרכי הוראה כאלה שיעודדו ויפתחו סגנונות למידה כנ"ל. השבוע חוויתי על בשרי את המשמעות וההבדלים שבין למידה התנסותית , מעשית לבין למידה מסורתית פסיבית. בד"כ בקורס של מר יאיר צדוק הוקדש זמן מועט ללמידה תאורטית של המונחים והתגיות בשפת HTML ורוב זמן השיעור הוקדש להתנסות מעשית בחומר הנלמד תוך כדי צפייה ישירה השפעת התגיות השונות על המתרחש במסך. השבוע, לפנים משורת הדין כל החומר בשיעור הועבר באופן תיאורטי כאשר המרצה היה בעל הידע העקרי והוא העביר אותו אלינו הסטודנטים שהיינו פסיביים. לי אישית היה מאוד קשה להבין ולהפנים את החומר מבלי להתנסות בו , הרגשתי שיש הבדל מובהק בהבנה ובהפנמה של החומר בדרך זו ובעצם הרגשתי שתהליך ההפיכה של המידע לידע נפגע.
לפי המודל של קולב (kolb, 1971) למידה משמעותית מתרחשת באמצעות למידה התנסותית קונקרטית בתהליך מחזורי בעל 3 שלבים: א. הפרט חווה את מצבו באמצעות התנסות קונקרטית .
ב. מתבונן ומשקף לעצמו את ההתנסות (רפלקציה).
ג. מכליל וממשיג על בסיס רפלקטיבי. http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2093http://
כאשר מדובר בחומר תאורטי טכני הלמידה צהיה משמעותית רק אם הלומד יתנסה באותם אלמנטים תאורטיים בשטח. לי אישית היה מאוד קשה להבין את משמעות כל אותן תגיות חדשות שלמדנו רק מטקסט המסביר את הפעולה והשימוש באותה התגית.
בנוסף להתנסות יש את האלמנט הוויזואלי המוחשי שחשוב להבנת החומר הנלמד. התנסות באותן תגיות באופן מעשי כאשר הלומד מקבל משוב מיידי על פעולתו ורואה על המסך מה תרומתה של אותה התגית הייתה חוסכת חזרות מיותרות על אותו טקסט מילולי המסביר את המשמעותן.
ישנן מספר סגנונות למידה , כנראה שלי מתאים הסגנון החזותי..
אני מקווה שבשבוע הבא נחזור לשגרת ההתנסות בכיתה.
אורנית

עננים ממוחשבים

בלוג יקר שלום..

במהלך סוף השבוע שוטטתי ברחבי הרשת אחר חיפוש מאמרים לעבודת סיום בקורס של וויקי. בתוך כל שפע המאמרים עליהם עברתי, תשומת ליבי התמקדה באחד העוסק בנושא של "טכנולוגיית ענן". כלומדת דיגיטלית החלטתי להפגין מיומנויות של לומד חקרן, סקרן , בעל חשיבה מסתעפת ושל מידענות בחיפש אחר חומר רלבנטי בכדי לברר לעצמי מה פשר המושג החדש.
בתחילה חשבתי שגוגל כבר יכול לשלוט גם במזג האוויר והעננים גם הפכו לממוחשבים ונשלטים... אך לא זו הכוונה!
לפי הוויקיפדיה ענן מחשוב הוא פיתוח המאפשר להשתמש בכוח עיבוד ומחשוב דרך רשת האינטרנט. המטרה לצמצם הוצאות גדולות על רכישת ציוד ותוכנות ומהצורך לנהל אותן. בדומה לחשבון חשמל- החיבור הוא תמידי אך משלמים רק על החשמל שצורכים.
לאחר שהבנתי את המושג חיפשתי יישום שלה בחינוך והגעתי למאמר של דר' ישע סיון: טכנולוגיית ענן בחינוך- הדרך לישועה?
במאמר הוא מציג את הכשלונות של נסיונות העבר לשלב טכנולוגייה בחינוך ואת המיומנויות וההדגשים הדרושים להצלחת התהליך. לפיו מטרת טכנולוגיית הענן בחינוך היא "שחרר את המורה מכבלי הטכנאי" ולתת את האפשרות להנות גם מאבני הבנין היסודיות ולא רק מהסביבה. דבריו של דר' סיון עוררו את מחשבתי לכך שהרבה פעמים לנו המורים יש חזון, רעיון יצירתי הנכשל בד"כ בשל קשיים טכניים. כמה פעמים רצינו להכין איזושהי מצגת והמחשב בכיתה לא העלה אותה, או המהירות האיטית להחריד של האינטירנט בביה"ס. הרבה אנרגיות מושקעות לדעתי במקום הלא נכון. אם מערכת החינוך תשכיל ותדע לשלב טכנולוגייות חדשניות אלה כדוגמת טכנולוגיית הענן , המקלות עלינו כאנשי הוראה ומאפשרות לנו לפתח וליצור חומרי הוראה מתוקשבים , מצב מערכת החינוך כולה יהיה אחר.
בתחילת הרצאתו הקרין דר' סיוון סרט קצר על עובדות שונות שאולי ידעתם ואולי יפתיעו אתכם, בחרתי לשתף אתכם בסרטון.
אני הופתעתי...מה איתכם???





כל טוב אורנית

ניצנים של שינוי..

בלוג יקר שלום..

הערב גמר המונדיאל אז החלטתי לבלות אתך הערב איתך..(כי אין עם מי לדבר גם ככה)

כחברה בצוות ניהול הבית ספרי, נוכחתי בישיבת תכנון בנוגע לשנה הבאה הן מבחינת התכנים והן מבחינה ארגונית של צוותים, רכזים ועוד..הופתעתי מאוד לגלות כי המנהלת רואה את תחום התקשוב כנושא חשוב שיש לו מקום בבית הספר וחשבה למנות את חברתינו סיגלית למובילה של הנושא יחד עם העזרה שלי ושל אילנה מאחורי הקלעים.
בתחילת השנה , המנהלת הרימה גבה לנוכח החלטתי ללמוד תואר שני בחינוך והתמחות בתקשוב, מה פתאום מרפאה בעיסוק הולכת לעשות תואר שני בחינוך ותקשוב? מה הקשר? האמת שהגעתי ללימודים האלה במקרה , רציתי לעשות תואר שני אבל לא ידעתי במה ובמהלך חיפושיי נתוודעתי לתוכנית המעניינת והחדשנית הזו והחלטנו (אני ואילנה וסיגי שהצטרפה אח"כ) ללכת על זה.
מצאתי את עצמי חושבת לעומק על התרומה של לימודי התמחות אלה להתפתחות המקצועית שלי. ראשית, כמרפאה בעיסוק מטרת העל שלי בעבודה עם התלמידים היא לשפר את איכות חייהם ובאמצעות הטכנולוגייה ניתן להוציא מהם יכולות שהיו חבויות בתוכם בשל המגבלות השונות מהן הם סובלים. אז כבר מצאתי נקודת השקה עם הריפוי בעיסוק. שנית, ידוע כבר לכל שהטכנולוגייה היא העתיד בתחום החינוך ותקשוב החינוך הוא כבר לא בגדר מותרות אלא הכרח המציאות והלימוד במגמת התקשוב יפתח לי פתח לעתיד אני בטוחה.
עכשיו נשאר רק לבצע את המשימה הקשה ביותר- כיצד מיישמים את הידע הנלמד באקדמיה בתוך ביה"ס? לאחר שד"ר שרה שדה החדירה בתוכנו מוטיבציה אני באמת יכולה לומר שאכן השינוי יכול להתחולל והוא אכן מגיע מלמטה.
לפי מחקר של תמר לוין וכרמלה בן עמר ברנגה (מתוך כנס צ'ייס 2006) שעקב במשך 4 שנים אחר שילוב טכנולוגיות מידע בבית הספר מצא ששינוי בבית הספר הוא מערכתי ורב מימדי ומתייחס להיבטים: פיזיים, ארגוניים, קוריקולריים ואישיים - מקצועיים. גם בבית ספרינו השינוי הקטן שחל מתייחס להיבטים הנ"ל: ארגוני- הוכנסו מחשבים, אינטרנט לכיתות.
קוריקולארי- המחשב יהווה כלי הוראה לגיטימי , חומרי למידה מתוקשבים יפותחו בהתאם.
אישי מקצועי- ימונו אנשי צוות שיובילו את תחום התקשוב וידריכו את צוות המורים בהתאם.
אומנם השינוי הוא קטן ועדיין מתבטא בשינוי תפיסה אך בשבילי זהו צעד גדול לקראת הבאות.
קישור למאמר: http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2006/06/pdf/chais-21-baranga%20etal.pdf

אינני יודעת מה עשינו שלושתינו בכדי להוביל לשינוי? אולי המטלות המתוקשבות כמו יחידת הלימוד, המשחק הממוחשב ועכשיו האינטראקציה הממוחשבת שנפתח אשר כולן פותחו ,ייושמו והותאמו במיוחד לתלמידינו הוכיחו את התוצאות בשטח והראו שהטכנולוגייה מהווה אמצעי הוראה משמעותי , אהוב , מסקרן ומאתגר אם יודעים כיצד להתאימה וליישמה בשטח בכיתה. גם תלמידים שבד"כ אינם משתפים פעולה בשיעורים כיתתיים היו פעילים וגילו עניין רב במטלות מתוקשבות אלו.

ונסיים בנימה אופטימית זו ..
אורנית

פומביות וחופש הביטוי או צנזורה.. היכן עובר הגבול?

בלוג יקר שלום..
לא ייאומן ששנת הלימודים בבתי הספר כבר הסתיימה..

השבוע, קראתי כתבה באתר mako שממשלת טורקיה לא נלחמת רק נגדינו אלא פתחה גם חזית לחימה ווירטואלית נגד גוגל ונגד יוטיוב. מסתבר כי טורקיה הוציאה את יו טיוב אל מחוץ לחוק כבר בחודש מאי וכעת היא מצנזרת ואוסרת על כניסה גם לדפי אינטרנט מסויימים. אין לי מושג מה המצב בארץ, אולי גם כאן מופעלת צנזורה מאחורי הקלעים בנוגע לעמודים מסויימים ברשת? הרבה פעמים כששומעים את המילה "צנזורה" היא מעוררת אסוציאציות שליליות של :דיקטטורה, שליטה ,ועוד.. אנו חיים במדינה דמוקרטית ומותר לנו לדעת הכל ולהגיד הכל . זה נכון ואפילו חשוב , אך אם נרד לעומק העניין אז ההיגד הזה נכון עד גבול מסויים. בכדי להגן על החברה והמדינה אין מנוס מלהטיל צנזורה מסויימת על תכנים בעייתיים של אלימות, פרונוגרפיה ונושאים של בטחון המדינה. בטורקייה השליטה ברשת התחילה בחקיקת חוק כנגד פשעים מקוונים כמו: הפצת פורנו פדופילי, תעמולות טרור והימורים בלתי חוקיים , אך הממשלה המשיכה ואסרה על עוד ועוד אתרים להיות פתוחים ונגישים לכל ולא השכילה לשים את הגבול ולעצור. לדעתי, מעשים אלה מונעים מטורקיה להשתלב בעולם הגלובאלי ומציב אותה בשורה אחת עם מדינות לא מפותחות ודיקטטוריות ואף פוגע בעם הטורקי ומונע מהם לגלוש ולהיחשף למידע חדש באופן חופשי, מקווה בשבילם שהמצב ישתנה בעתיד הקרוב.
מי שמעוניין לקרוא את הכתבה:
http://tbk.mako.co.il/article/956729http://

בהמשך לכך, הרבה פעמים במהלך חיפושי חומרי למידה ויזואליים ביו טיוב נתקלתי בקישורים לתכנים בעייתיים ולא חינוכיים בעליל הנמצאים ברשת ואני חושבת שצריכה להיות איזושהי מערכת סינון ובקרה של תכנים כי בסה"כ הילדים שלנו הם אלה שנחשפים אליהם.
אין ספק שהיו טיוב הפך לאיזשהו צינור בו כל אחד יכול להעלות תכנים אישיים, תכנים לימודיים ואף להעלות למודעות תכנים מסויימים וזאת בשל הפומביות והנגישות של המידע לכולם. עדות לכך ניתן למצוא בסיפור הבא:
חברתי לעבודה ספרה לי שביה"ס שבה לומדת ביתה ציין את השנה הרביעית של חטיפת גלעד שליט באופן מיוחד- כל תלמידי ביה"ס סימנו את השיר של אביב גפן "ילד של כולנו " בשפת הסימנים, ההורים צילמו והעלו ליו טיוב , דבר שהפך ללגיטימי ואף פופולארי.
בשל חשיבות הנושא המצער של גלעד שליט החלטתי לשתף אתכם בסרטון המרגש:




תצפו ואף שתפו אחרים..
שבוע טוב לכולם אורנית.

חינוך, טכנולוגיה ומה שביניהן..

בלוג יקר שלום..
אנו חוזרים לשגרת המפגשים השבועיים..

במסגרת הקורס של דר' חגית מישר טל נתבקשנו לקרוא מאמר ולעבוד עליו בקבוצה בסביבת הוויקי. המאמר של רוברט קוזמה עוסק בהשלכות וההשפעות שיש לרפורמות חינוכיות המשלבות טכנולוגיה , על הגידול הכלכלי והחברתי במדינה. המחבר בחן את הנושא בהקשר של 3 מדינות השונות במיקומן הגאוגרפי ובמהותן: פינלנד, סינגפור ומצריים. נקודה מעניינת למחשבה הייתה העובדה שהן סינגפור והן פינלנד חוו גידול כלכלי חד ומשמעותי בעשורים האחרונים, אך הגישות שתרמו לתהליך זה היו שונות לחלוטין ואף מנוגדות במהותן. בעוד לסינגפור יש מערכת חינוך מרוכזת, המכתיבה את התכנים ובעלת תרבות של "סגידה למבחנים" , לפינלנד יש מערכת חינוך מבוזרת , המעניקה אוטונומיה לבתי הספר ולמורים לקבוע מטרות לימודיות בהתאם לאוכלוסייה אותה הם משרתים. 2 המדינות משלבות רפורמות חינוך המשלבות טכנולוגיה בביה"ס הכללו הן מחשים וחיבור לאינטרנט אך גם הכשרה אינטנסיבית למורים, שתיהן מדורגות במקומות הראשונים במבחני ההישגים הבינלאומיים ובדירוג הכלכלות הרחבות והיציבות בעולם. ההשוואה הזו הביאה אותי לחשוב על מערכת החינוך שלנו כאן בארץ: מצד אחד המדינה חוותה בשנים האחרונות גידול כלכלי והכלכלה שלנו נחשבת ליציבה בעולם, ישראל בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגי אך מצד שני מצב מערכת החינוך והמצב החברתי שלנו לדעתי לא מזהיר, קיימים פערים גדולים בחברה בהקשר של ההכנסה החודשית ויותר מכך ישראל מדורגת במקומות האחרונים במבחני ההישגים הבינלאומיים. ביננו לבין פינלנד וסינגפור יש מספר נקודות דמיון: 3 המדינות יחסית קטנות הן מבחינת שטחן והן מבחינת גודל האוכלוסייה ולשלוש המדינות אין מצבור של משאבים טבעיים והמשאב העיקרי שלהן הוא ההון האנושי. למרות זאת בחינוך יש ביננו ובין 2 המדינות האחרות הבדל עצום, כנראה שמשהו לא נעשה כאן בצורה נכונה. רצוי שמנסחי הרפורמות ינקטו בצעדים הנחוצים הנכונים בכדי שמדינת ישראל תשקיע בצורה נכונה ותפתח את המשאב העיקרי העומד לרשותה והוא: ההון האנושי.

שבוע טוב לכולם אורנית.

בניית אתרים..עבודת נמלים..

בלוג יקר שלום..
מזמן לא נפגשנו , מדהים איך שהזמן עובר מהר..

לא יאומן, פתחתי את סמסטר ג' בצעד ימין אני מקווה!! אכן חזרנו לשגרה , אם חשבתי שהחזרה לעיניינים תהיה איטית אז טעיתי. כבר ביום הראשון ללימודים התחלנו ללמוד במלוא המרץ, קורסים חדשים , מטלות ותרגילים ומה לא.. הקורסים החדשים של המגמה בסמסטר הנוכחי מעניינים וחדשניים, אך גם לא פשוטים ואפילו מעט מורכבים. מסקרן אותי במיוחד ואם להיות גלויה גם קצת מלחיץ הקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות" עם מר יאיר צדוק. הרגשתי שאני נמצאת בשיעור סינית עם מושגים כמו "HTML, HEAD, BODY" ועוד ועוד מושגים מוכרים יותר ומוכרים פחות או לפחות מוכרים בהקשרים שונים מתחום התקשוב. פתאום הבנתי כמה עבודה שחורה נעשית מאחורי הקלעים של אתרי האינטרנט שאליהם אנו נכנסים וגולשים בקלות , נחשפים למידע עדכני מגוון הודות לאותם "פועלים" שבלעדיהם המשימה הזו הייתה בלתי אפשרית.
אני שמחה ואפילו גאה (כבר הספקתי להשוויץ ) לקחת חלק (אומנם קטן מאוד) ולהתנסות באותה עבודה סיזיפית של בניית אתרים והתוצאה הסופית שתתקבל מאוד מסקרנת אותי.

אולי פעם נגיע לרמה הזו של בנייה בHTML...






אז שיהיה לכולם בהצלחה
אורנית

זה ייתכן.. זה אפשרי

בלוג יקר שלום
לפני שיוצאים לחופשה מצאתי זמן להיפגש פעם נוספת..

השבוע במסגרת הלימודים פגשנו את אירית בנין שהציגה שימושי טכנולוגיה שונים בחינוך המיוחד. אני כמי שעובדת בחינוך המיוחד שמחתי ובירכתי על הפגישה הזו. אומנם יש לציין שהאוכלוסייה עימה אני עובדת שונה לחלוטין מהאוכלוסייה בבית הספר גניגר מבחינה קוגניטיבית, מוטורית והתנהגותית - רגשית, אך המפגש הוסיף והעשיר אותי ברעיונות חדשים שניתן להתאימם ליישמם באופן אחר אומנם אך עדיין זה ייתכן ואפשרי.
אדם, יצירתי ככל שיהיה ,אינו יכול להמציא רעיונות חדשים עד אינסוף , שוב נחשפתי ליתרון האדיר שיש ללמידת עמיתים בהפרייה הדדית וגם בהתמודדות עם הקשיים. גם אצלינו בבית הספר הטכנולוגיה מיושמת וכולנו מבינים שהמחשב הוא כלי בעל עוצמה אדירה שכדאי לנצל במיוחד עם תלמידינו. ישנם מספר נושאי לימוד ייחודיים המלווים באופן צמוד בלומדות מיוחדות שפיתח צוות ההוראה בעצמו לדוגמה: "דרך שיר"- תוכנית לימודים המבוססת על שיר נבחר שדרכו לומדים מיומנויות שפתיות , שיפור אוצר מילים ועוד.. מצגת נבנית לכל שיר שנבחר המציגה את מילות השיר באופן חזותי ע"י תמונות ואנימציות.
נושא המים- מצגות שונות פותחו ללמידה על הנושא, סיפורים דיגיטליים בנושא ועוד.
התלמידים מאוד נהנים מהשיעורים ומדרך הוראה זו, יש לפתח עוד ועוד לומדות המותאמות לצרכים של תלמידינו.

תודה לאירית בנין על המפגש המעניין ותודה לדר' גילה קורץ על הרעיון הנהדר..

אורנית

כוח התקשוב..

בלוג יקר שלום..

שוב אנו נפגשים זה כבר הפך לשגרת סוף השבוע..

בחרתי לשתף אתכם בחוויה מתוקשבת נוספת שהייתה לי עם התלמידים בבית הספר ..
במסגרת הפרוייקט בקורס "משחקים מתוקשבים" עם פרופ' מיקי רונן, אני וחברותי ללימודים אילנה וסיגי ערכנו מחקרון קטן על השפעת משחק לימודי ממוחשב על מוטיבציית התלמידים בהשוואה לפעילות בדף עבודה.כידוע, אנו עובדות בחינוך המיוחד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בנוסף לכל המאפיינים שיש לקחת בחשבון בעבודה עם תלמידים אלו ישנו מאפיין עיקרי בולט במיוחד המשותף לכולם - מוטיבציה מאוד נמוכה לעבודה וקושי בהתמדה לאורך זמן במשימה. לכן עניין אותנו לבדוק האם המוטיבציה לעבודה תהיה שונה כאשר משלבים את המחשב בתהליך ההוראה.
התוצאות היו מדהימות...
מספר תלמידים ביצעו את דף העבודה אך מספר הפעמים בהם היו מוסחים מגירויים מהסביבה היה רב ומשך זמן העבודה היה ארוך. לעומת זאת במשחק הממוחשב הם היו ממוקדי מטרה וביצעו את המשימה בזמן קצר יותר באופן משמעותי.
2 תלמידים הדגימו את התוצאות המרשימות ביותר. דף העבודה לא עניין אותם כלל ולא רצו לשתף פעולה. אך במחשב זה היה כבר סיפור אחר - הם התעניינו בפעילות, שיתפו פעולה וביצעו את המשימה.
מדהים היה לראות את הכוח שיש לתקשוב בהגברת המטיבציה והעניין. מוטב לציין שלא בדקו את אלמנט ההצלחה אלא את אלמנט המוטיבציה והעניין. חלק מהתלמידים התקשו לבצע את הפעילות בצורה נכונה אך זה לא מנע מבעדם להיות פעילים במשחק הממוחשב.
דיווחנו למנהלת על התוצאות ועל יתרונות השימוש במחשב בתהליך ההוראה, במיוחד עם תלמידים מיוחדים כמו שלנו.
אני מקווה שעם הזמן נצליח להכניס עוד ועוד שימושי מחשב לימודיים לכיתות.

שבוע טוב אורנית

מידענות - מיומנות המאה ה- 21

בלוג יקר שלום..

שוב אנו נפגשים, הפעם לאחר שבוע שהחל בתחושות תיסכול והסתיים בתחושה קצת יותר אופטימית..

בשבועיים האחרונים , בעקבות מטלות הקורסים השונים הייתי צריכה לחפש מאמרים ברשת בנושא מסויים . בעקבות דרישה זו נחשפתי יותר לעומק למשמעות המילה "מידענות" באופן תאורטי ובאופן מעשי בשטח.

נתחיל בתאורטי, לפי הוויקיפדיה מידענות היא: שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, על מנת להשיג יעד מוגדר. כיום זוהי פעילות של איתור, עיבוד וניהול מידע באמצעות מחשבים ובעיקר רשת האינטרנט.מידענות אינה תחום חדש, היא הייתה קיימת גם לפני המצאת רשת האינטרנט, ואף לפני המצאת המחשב, אולם קיבלה משמעות חדשה עקב חידושים אלו. המידענות הופכת לחשובה בגלל זמינות וכמות המידע הבלתי מבוקר. (מי שמעוניין לקרוא את ההגדרה בשלמותה

http://http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA

אין ספק שכיום המידענות הפכה לאחת ממיומנויות הלמידה ההכרחיות שיש לפתח ולתרגל בכדי "לשרוד" בעולם הדיגטאלי העכשווי ובשפע המידע האינסופי שהוא מציע . לכן יש ללמד ולתרגל עם התלמידים מיומנות זו שאינה מובנת מאליה ... (תיכף תבינו למה...)

וכעת לאופן המעשי- מצאתי את עצמי יושבת מול המחשב (אשר ברגעים של כעס קראתי לו "גולם") שעות רבות ומנסה למצוא מאמר אחד שיקלע בול לנושא עליו אני וחברותיי אילנה וסיגי כותבות את העבודה. לאחר זמן קצר של חיפוש הבנו שהסוד טמון במילות המפתח של החיפוש. גם אז לאחר התובנה הזו.. ניסינו להצליב בחיפוש מילים שונות הקשורות לנושא אך לשווא.. "הגולם" לא הבין אותנו ופלט שפע של מאמרים אך אף אחד מהם לא תאם לבקשתנו. ניסינו להיות מתוחכמות ויצירתיות ולהצליב מילים אחרות, אך "הגולם" בשלו , מסרב להיענות לבקשתנו הצנועה. מה כבר רצינו ? מאמר אחד שיתאים לנו בדיוק? האם זו בקשה מוגזמת?

אך היום לפני כשעה קמתי מוקדם (הים שבת להזכירכם) כי העניין הטריד את מחשובותיי (מה קורה לי ?!) . לא יכול להיות שאין מאמר אחד בנושא כל כך טריוויאלי כמו מוטיבציה ללמידה באמצעות מחשב לעומת מוטיבציה ללמידה באמצעים מסורתיים !!

שוב ישבתי והפעם סוף סוף.. מצאתי מספר מאמרים שניתן להתאימם לנושא הרלבנטי שלנו.. ואת אנחת הרווחה ניתן היה לשמוע בכל השכונה.

התנסות זו הכריחה אותי להתמודד עם אותה מיומנות חדשה " מידענות" . חוויה שיכולה להיות מאוד מתסכלת , אך כשמצליחים בה אפשר לבכות מרוב אושר.

מקווה שאהפוך למידענית יותר מנוסה עם הזמן..

ל"ג בעומר שמח מאורנית

אינטרנט בטוח

בלוג יקר שלום
בד"כ אנו נפגשים בסופ"ש שבוע , הפעם הפגישה נדחתה ליום ראשון..

היום קיבלנו חוזר להורים בנושא אינטרנט בטוח מבית הספר בו בני לומד. אין ספק שזהו אחד הנושאים המעסיק את ההורים בכל הקשור לדאגה לשלום ילדיהם כשהם גולשים ברשת. כולנו מסכימים שלאינטרנט יתרונות רבים וכיום לא ניתן לתאר את החיים בלעדיו בזכותו הכל הפך ליותר נוח, נגיש ופשוט יותר. אך אני בטוחה שכולנו מסכימים שלצד היתרונות יש גם את החסרונות, או כמו שד"ר גילה קורץ מכנה " הפירות הבאושים". אומנם בני עדיין קטן (בן 8) ובינתיים אין לי חששות לגבי האתרים בהם הוא מבקר, אך השנים חולפות מהר ועד מהירה אצטרך להתמודד גם עם הדאגה הזו בנוסף לכל אלה שכבר יש..
בני מידי פעם פונה אלי בבקשה שאני ארשום אותו ל ICQ או לפייסבוק ואני מסרבת לכך בכל תוקף מהסיבה שלדעתי הוא עדיין קטן לכך. אני חושבת שלנו כהורים צריכה להיות שליטה ובקרה על האתרים ועל התכנים אליהם נחפשים ילדינו, האחריות היא שלנו!!
אשתף אותכם במספר עובדות בנוגע לפייסבוק אותם ציינו בחוזר שבזכרתי:

• אתה מחוייב למסור מידע אמיתי רק על עצמך. אסור לפתוח חשבון למישהו אחר ללא הסכמתו.
• אסור לפרסם מודעות מסחריות
• השימוש בפייסבוק אסור מתחת לגיל 13.
• השימוש הוא אישי ואין למסור את הססמא לאף אחד.

לסיום לפני שניפרד מצאתי כתבה בנושא האינטרנט הבטוח , אתם מוזמנים לצפות ולפעול בהתאם..

אחריותינו ההורים לפקח על ילדינו..
להתראות אורנית

נחת..נחת..

בלוג יקר שלום ,
לא יאמן שעבר עוד שבוע ושוב אנו נפגשים..

השבוע העליתי עוד כמה קילוגרמים אבל לשם שינוי לא כתוצאה מאוכל, אלא ממש השמנתי מרוב נחת.

האירוע: טיפול קבוצתי בנושא אכילה נכונה.
המקום: ביה"ס בו אני עובדת.
משתתפים: כיתת בוגרים בגילאי 12-16.

במסגרת הקבוצה אני מתרגלים אכילה נכונה בסכו"ם , עורכים שולחן ומגישים אוכל לצלחות. השבוע מאיזושהי סיבה לא ניתן היה לקיים את הקבוצה במתכונת הרגילה. מה לעשות?? חשבתי וחשבתי.. ופתאום מצאתי!!
לפני שאגלה לכם מה היה הפיתרון אתחיל ברקע קודם..
בעקבות הלימודים לתואר השני נתוודעתי לאפשרויות והיתרונות הקיימים בתקשוב והאמנתי שכלי זה יכול לעזור בעבודה ,במיוחד עם אוכלוסיית תלמידים כמו שלנו אשר ברובם חסרי מוטיבציה ועיניין בפעילויות למידה שונות. מאחר ואני חברה בצוות ניהול העליתי נקודה זו בפני המנהלת שיש לרכוש מחשבים לכיתות הבוגרים וגם לחברם לרשת האינטרנט ,בטענה שזה יפתח בפנינו מגוון גדול של חומרי למידה המצויים ודרכי עבודה חדשים ומאתגרים . טוב האמת שזה היה יותר קל משציפיתי , קיבלנו אפילו תרומה ורכשנו את המחשבים ונעשה חיבור לאינטרנט.

אז אם נחזור לתחילת הסיפור (הפעילות הקבוצתית) עלה במוחי רעיון להשתמש במחשב לשם עבודה על הנושא. כל תלמיד ציין מה הוא אוהב לאכול או לשתות , הקליד את שם המאכל / משקה בעזרתי ויחד חיפשנו תמונות וסרטונים בנושא. בסוף ערכנו הצבעה איזה סירטון היה הכי אהוב ומה המאכל/ המשקה שאהוב על כולם.
זה היה פשוט מדהים לראות כמה הם נהנו והיו ממש מרותקים למסך במשך 40 דקות , כיוון שבד"כ תלמידים אלה מתקשים להתרכז ולהתמיד במשימה לאורך זמן.

אומנם לא תירגלנו את מיומנות האכילה בסכו"ם , אך ההנאה, הצחוק וההתמקדות שלהם במסך היו שווים את הכל. הכוח האדיר של המחשב והרשת ידוע לי , אך בכל זאת היה מדהים לראות את ההשפעה על התלמידים.

לסיום, כפי שציינתי בתום המפגש התלמידים בחרו את הסרטון שהכי אהוב עליהם שגם עסק במשקה שכולם אוהבים. מדהים לראות כיצד התקשוב עודד את התלמידים להביע את עצמם ולבחור בעצמם (מיומנות שאינה מובנת מאליה בקרב תלמידי החינוך המיוחד) ,בעצם הם אלה שבנו את מהלך המפגש שהתמקד בתכנים שהם אוהבים ואני כמנחה הלכתי איתם ונתתי לכל אחד את המקום שלו במפגש במידת האפשר.
בחרתי להראות לכם את הסרטון שזכה פה אחד במקום הראשון בקרב התלמידים, יש לכם ניחוש??





מקווה שנהנתם מהסרטון לפחות כמו התלמידים..
שבת שלום אורנית

המשימה הושלמה

כן זאת שוב אני..
הייתי חייבת לעדכן שנראה לי שהצלחתי להכניס את הקישור למועדפים ה"טעימים" שלי באתר דלישוס.
אני רק מקווה שעשיתי נכון?!

להתראות בקרוב אורנית

מנת היום בתפריט - "דלישוס"

בלוג יקר שלום
שוב אנחנו נפגשים, קצת יותר מכירים אך עדיין נבוכים..

את המילה "דלישוס" (ללא הקשר לאוכל), שמעתי 3 פעמים בכל חיי. הפעם הראשונה הייתה בפגישת ההיכרות לפני תחילת הלימודים עם דר' גילה קורץ שתיארה בקצרה כלים ויישומי מחשב אותם נלמר ובהם נשתמש. וואוו..זה היה נשמע כמו סינית אבל אמרתי לעצמי- אורנית אל תדאגי יש לך חוש טכני וגישה למחשבים, את תסתדרי!!
הפעם השנייה שבה שמעתי את המילה הזו הייתה בסמסטר הקודם בקורס של דר' גילה קורץ. נשאלה השאלה- "מה אתם עושים עם כתובות אתרים שנמצאים אצלכם בשימוש?" כמובן שעניתי בבטחון- "שומרים במועדפים" (לא ידעתי שישנה אופצייה אחרת) ואז דר' גילה קורץ אמרה- "מועדפים זה של זקנים". אני זוכרת שחשבתי לעצמי "או או מצבי הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי, מסתבר שאני בכלל לא בעיניינים". טוב, המילה כבר הייתה יותר מוכרת אבל עדיין לא הבנתי מה הכוונה.
הפעם השלישית שבה שמעתי את המילה "דלישוס" הייתה השבוע ביום ד' האחרון גם מפיה של דר' גילה קורץ. טוב אז עכשיו כבר הכרתי את המילה, ידעתי בערך שהיא קשורה לאתרים המועדפים עלינו, אך עדיין לא הכרתי את הכלי הזה לעומק.
בנוסף לכך, צצה פתאום עוד מילה בסינית "תגיות" ורמת החרדה התחילה לעלות..
היום, לאחר התנסות בכלי, יצירת רשימה של אתרים ומיון לפי תגיות , אני יכולה להגיד ש"השד לא נורא כל כך". בהתחלה לא הבנתי בשביל מה צריך את זה? מה רע במועדפים? למה צריך להתחכם? לאחר הסבר הבנתי ש"רשימת המועדפים" מוגבלים רק לאותו המחשב בו היא נוצרה ו"דלישוס" הוא בעצם רשימת מועדפים אישית הנמצאת און ליין ואליה ניתן להיכנס מכל מחשב. לאחר שהבנתי את כל זה אני שואלת את עצמי 3 שאלות:
1. יש משפט שאומר: "הראה לי את חבריך ואומר לך מי אתה", האם המשפט" הראה לי את מועדפיך ואומר לך מי אתה" גם נכון? מה יחשבו עלי כשיראו מה האתרים המועדפים עלי?
2. איפה לשים את הכתובת של האתר "דלישוס.קום" במועדפים או בדלישוס?
3. איך מוסיפים את הדלישוס לבלוג? אולי בעזרת ניסוי וטעייה אצליח לעשות זאת.

שבוע טוב אורנית

בלוג יקר שלום..
נעים מאוד, אנחנו עוד לא מכירים ,אך אני בטוחה שזה ישתנה בהמשך דרכינו המשותפת בעתיד...

אז זהו, החלטתי לקפוץ למים (או כמו שאומרים "על החיים ועל המוות") ולפתוח את הבלוג שלי.
בין הספונג'ה לניגוב האבק (למי ששכח פסח בפתח) מצאתי את עצמי חושבת על המשימה שקיבלנו שעבורי היא לגמרי חדשה ולא מוכרת וכן כן ..גם מלחיצה!! מה יהיה? מה אני אכתוב? כל האי בהירות והעמימות הזו קשה לי..
אבל אני בטוחה שככל שאתנסה בזה יותר , יהיה לי יותר קל . באמת אני מקווה שהכלי הזה יעזור לי ללמוד על עצמי ועל חבריי ללימודים דברים חדשים ואוכל לעמוד במשימה בהצלחה.
אז.. פסח שמח וכשר לכולם
אורנית.