בלוג יקר שלום..
בעוד מס' שעות ניפרד לשלום משנת 2010 ונקבל בברכה את שנת 2011 הבאה עלינו לטובה.

במסגרת הקורס של דר' אלון הסגל נתבקשנו לאפיין סביבת עבודה חדשה אשר תביא לידי ביטוי את היתרונות של הסביבה הדיגיטאלית. לקח לי מס' שיעורים להבין בדיוק למה הכוונה בסביבה שכזו. עברתי תהליך הדרגתי מתחילת הסמסטר בהבנת הנושא , כאשר כל מפגש בקורס הניח לבנה נוספת על זו הקודמת בדרך לבניית המגדל השלם שבמקרה זה הכוונה לתוצר הסופי.
אני חושבת שחוויתי על עצמי את אותה דרך הוראה שעליה מדברים - הבניית ידע , הפיכת מידע לידע בדרך ספיראלית בה כל שלב מתבסס על הקודם ומקדם לעבר השלב הבא. התהליך היה גם מתסכל מכיוון שלכאורה "בזבזנו זמן" בבניית תוצר שכל הזמן השתנה בהתאם ליישום הידע החדש שרכשנו. הקושי הגדול במשימה הוא לבנות סביבת עבודה דיגיטאלית על נושא מסויים שלא יכול להיות מיושם בדרך אחרת. לנו בחינוך המיוחד הסביבה הדיגיטאלית תורמת במיוחד מכיוון שרמת ההמחשה לה זקוקים תלמידינו בהבנת נושא היא גבוהה. באמצעות המחשב אנו מסוגלים לבנות לתלמידנו יחידות לימוד מוחשיות , המערבות הפעלה רב חושית ובאמצעות זאת לעניין את התלמידים, להגביר את המוטיבציה ללמידה ולשיתוף פעולה.
בתחילת הדרך בנינו יחידת לימוד בנושא מזג האוויר בחורף המכילה סרטונים ומשימות לתלמיד . אח"כ שינינו נושא ,בעקבות דיון בכיתה, להתמודדות עם מזג האוויר בחורף בכדי שהתלמיד יהיה יותר אקטיבי. לסיום בנינו משחק מסלול בו הלומד שולט על תהליך הלמידה, רוכש ידע ע"י הפנייתו לקישורים חיצוניים למשחק ולבסוף מיישם את אותו הידע ובוחר אביזרים מתאימים שיעזרו לו להתמודד עם מזג האוויר בחוץ (לדוגמה: יורד גשם צריך לקחת מטרייה). בכל שלב הלומד צובר נקודה , כאשר הוא מגיע ל3 נקודות הוא מסיים את המשחק ועובר למשימה הקבוצתית- בניית סיפור בהמשכים המתבסס על המשחק.
משיק זה מדגיש את היתרונות של הסביבה הדיגיטאלית כמו: עבודה שיתופית, חשיבה מסתעפת, אין מגבלות זמן ומקום ורמת וויזואליזציה גבוהה.
אני מקווה שהפעם אנחנו בדרך הנכונה ולא נצטרך לשנות שוב..

בחרתי לשתף אתכם בסרטון המדגים את היתרונות וההשפעות של הסביבה הדיגיטאלית בכיתה אולי זה לא מחדש כלום אבל תמיד טוב לראות את ההבדלים..




שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה
להתראות בשנה הבאה אורנית

למידה פעילה

בלוג יקר שלום..

במסגרת הקורס של ד" נטע נוצר נתבקשנו למצוא בעצמינו מאמר ברשת העוסק בלמידה. אני בחרתי מאמר מתוך כנס צ'ייס : "למידה פעילה בתלת מימד" המאמר עוסק בתיעוד תהליך של אימוץ שיטות הוראה חדשות ע"י אנשי הצוות, תהליך קשה שלעיתים קרובות מלווה בהתנגדויות. לא משנה אם השיטות החדשות יעילות כל תהליך שינוי בד"כ מלווה באנטגוניזם. זה לא חדש ששיטות ההוראה המסורתיות לאט לאט מפנות את מקומן לשיטות הוראה חדשניות המשולבות בטכנולוגיה. שיטות אלה משנות הן את תפקיד המורה בכיתה שהופך מבעל הידע למנחה , והן את מקומו של התלמיד בתהליך הלמידה שהופך מפסיבי לאקטיבי.
במהלך המחקר נתגלו מספר תפיסות בקרב אנשי הצוות החל מדביקות בהוראה בשיטה המסורתית בקצה האחד ועד לשימוש מלא בהוראה פעילה. מסקנות המחקר הראו שעל אף הקשיים והמגבלות בהוראה המסורתית שידועים לרוב אנשי הצוות רק חלק מהם הצליחו לאמץ שיטות חדשות. הצלחה בשילוב שיטות הוראה חדשות תלויה בשילוב אנשי הצוות בשלב הפיתוח ותכנון אסטרטגיית ההטמעה. אם יינקט הצעד הנ"ל הקשיים עימם יצטרך להתמודד צוות ההוראה ייקטנו ותיווצר סביבת הוראה תומכת יותר שתעודד את המורים להמשיך ולהתמיד בגישה החדשה.

האם בפועל בתי הספר מערבים את הצוות בשלב התיכנון?

אולי בחלק מהמקרים, הרבה פעמים החלטות מתקבלות בהנהלה או בצוותים מצומצמים . החלטות המונחתות מגבוה על אנשי הצוות ויוצרות את האנטגוניזם. כולי תקווה שביה"ס ישכילו ויערבו את המורים בשלבי הפיתוח והתכנון.

האם מוגזם לדרוש את אותו הדבר הממשלה? הרי בשנים האחרונות אנחנו עדים לסוגי רפורמות שונות המתקבלות ונוחתות על גב המורים בשטח ויוצרות התנגדויות הבאות לידי ביטוי בשביתות והפגנות מכיוון שיש פער גדול בין השטח לבין אלה היושבים למעלה המגדל השן. אז אולי בפעם הבאה יוקם צוות מורים מייצג מהשטח שישב בוועדות בשלבי התכנון ואז אולי ייחסכו מאיתנו כל אותן אי נעימויות .
מאמר זה התקשר לי לנושא עבודת הסמינריון בו בחרנו. בעבודה שלנו נתאר תהליך הטמעת טכנולוגיה חדשה בבית ספרינו. אנו בחרנו במשחק הממוחשב שישולב ככלי הוראה לגיטימי בתוך הכיתה. אנו מעוניינות שהמשחק ההמוחשב ישמש ככלי הוראה לתירגול חומר אשר נלמד בכיתה ויחליף את השימוש בדפי עבודה . אני סקרנית לדעת מה יהיו התוצאות של הניסוי הקטן שלנו, האם נצליח המשימה או לא. אין ספק אנו עלולות להיתקל בהתנגדויות כפי שתיאר המאמר . התנגדויות הנובעות מסיבות שונות ומתפיסות שונות להוראה בקרב צוות המורים.

לאט לאט התמונה תתגלה ונקבל תוצאות
מחכה להמשך... אורנית

ניהול ידע בחינוך

בלוג יקר שלום

היום אתייחס לנושא האחרון בתחום ניהול הידע עליו כתבתי בפוסטים הקאחרונים והוא: ניהול ידע בחינוך.

אורנה גבע במאמרה מתייחס לעובדה שבמונחים של ניהול ידע בתי הספר נמצאים במצב של עומס מידע המושפע מגורמים רבים ומשפיע על תפקוד המערכת והגורמים הפועלים בה. קצב ההתפתחות הטכנולוגית והשינויים בחברה מעמידים את שאלת רלבנטיות בית הספר על הפרק.
לדעתי הרלבנטיות אינה מתייחסת לקיום פיזי של בית הספר כמוסד להקניית ידע מכיוון שאין ספק שישנה הצדקה לקיום בית הספר ואין לנו תחליף הולם אחר שיענה על הצרכים עליו עונה בית הספר. השאלה היא רלבנטיות התכנים הנלמדים בבית הספר ודרכי ההוראה בבית הספר שכאן מתבטא עיקר הפער בין העולם שבחוץ לבין העולם המסורתי הקיים לרוב בבתי הספר.
חגית עזר מחזקת עמדה זו וטוענת שהידע מהווה את אחד הנכסים החשובים של בית הספר. בית הספר עצמו מהווה צומת מרכזית בה מתרחש תהליך של חילופי ידע. כיום הידע בבית הספר ברובו הוא סמוי וכדי לשמור על רלבנטיות בית הספר, התכנים ודרכי ההוראה יש לבצע תהליך של ניהול ידע בכדי לתעל את אותו ידע הקיים בצוות ולהפכו לנכס ארגוני.
המטרה היא פיתוח צוותים הטרוגניים שיורכבו מצוות בית הספר ותלמידיו שינהלו בבית הספר תהליך של הפיכת הידע לשימושי לשם שיפור והשגת יעדי בית הספר ולשם שיתוף והפצת ידע בזמן ובמקום הנחוצים. מטרות ויעדים יכולים להיות: שיפור הישגים, מיצוי יכולת אישית, צמצום פערים, העצמת מורים ועוד..
עיקרון השיתוף שמאוד מאפיין את העידן החדש (ווב 2) בעל חשיבות רבה לצורך ביצוע התהליך בצורה יעילה. אין ספק שניתן למצוא את עקרון השיתופיות כמעט בכל מקום ברשת ובטלוויזיה. אם זה ברשתות החברתיות, תוכניות טלוויזיה המעודדות את שיתוף הצופים כמקבלי החלטות ועוד..
כמובן שהטכנולוגיה כאן נרתמת לטובת העיניין ומציעה אפשרויות רבות ליישום כמו: ניהול פורומים, ניהול קהילות ידע, בניית פורטל מותאם אישית לבית הספר ועוד..
אין ספק שתחום ניהול הידע מרתק בעייני , זה תחום רחב הכולל בתוכו מספר רב של תתי נושאים ועקרונות עבןדה. אם בתי הספר ישכילו ויאמצו את עקרונות השיטה זה יהיה לטובת בית הספר עצמו והמרוויחים העיקריים מכך יהיו המורים והתלמידים.

להתראות מאורנית

מנהל הידע- מנצח על התזמורת..

בלוג יקר שלום..

לא ניפגשנו שבועיים, אומר בכנות שהאירועים הקשים שהתרחשו בארצינו הקטנטונת (השריפה בכרמל) שאבו אותי לתוך מהדורות החדשות ואבדה לי כל השראה לכתוב פוסט.

אז תודה לאל חזרנו לשגרה וגם חלף לו חג החנוכה ושוב אנחנו כאן!!
גם את הפוסט הנ"ל אקדיש לפרק נוסף בחקירת מושג "ניהול הידע" המשמעותי כלכך במציאות שלנו היום. כפי שציינתי בפוסטים הקודמים אנו חיים בעולם משופע עובדות ונתונים , מספרים , מילים סרטונים ומה לא.. בכדי שלא נטבע באנדרלומוסיה אחת גדולה התפתח תחום ניהול הידע הבא לעזור לנו בארגון וסידור אלפי נתונים אלו. כמו בכל תחום או ארגון מישהו צריך לקחת את הפיקוד בראש ולהיות אחראי על הנעשה. לאדם הנמצא ברשא מערך ניהול הידע קוראים "מנהל הידע" (כמה מפתיע...). במאמר "תפקיד מנהל הידע" בו נתקלתי בשיטוטי ברשת נכתבה מטאפורה נחמדה מאת יגאל חמיש על עולם הידע: לפי חמיש הידע משול למונית. עובד הידע בארגון משול לנוסע המרים יד ועוצר מונית ברחוב, לא מעניין אותו מאין המונית באה, שם הנהג אלא העיקר להגיע לאן שצריך. מנהל הידע הוא הנהג שלוקח את הלקוח ליעודו. אולי לעיתים זה לא נראה לעין אך תפקיד מנהל הידע מאוד מורכב , זאת ניתן להבין לפי בויד (1998) המצוטט במאמר הנ"ל וטוען כי תפקיד מנהל הידע הוא יצירת ידע משותף , לנהל באופן יעיל את מאגרי הידע ואת דרכי ההעברה שלו בכדי למנף את מערכת הלמידה הארגונית ובד בבד להמשיך את מעגל יצירת הידע, שיתופו ושמירתו. עוד הוא מוסיף ואומר שעל מנהל הידע להיות: איש אמון המוביל לסיעור מוחות אמיתי בין העובדים, מאמן רב תחומי העובד בצמוד למערכת משאבי אנוש והדרכה, טכנולוג המכיר כלים טכנולוגיים רבים ולהיות רואה חשבון המבין בעולם התקציבים והנהלת החשבונות.
בתי הספר הינם ארגונים המכילים התוכם כמות גדולה מאוד שלידע הנמצא בקרב אנשי הצוות והתלמידים אשר ברובו ידע סמוי. כפי שציינתי בפוסטים קודמים יש להעביר את אותו הידע ממצב סמוי לגלוי ועל זאת צריך לנצח מנהל הידע. מכאן עולה השאלה: מיהו אותו מנהל ידע בבית הספר? האם הוא צריך להיות מנהל בית הספר או איש צוות אחר?
בבואי לנסות ולענות על שאלה זו אני מוצאת 2 צדדים למטבע: מצד אחד מן ההגיון שמנהל בית הספר המרכז את כל תחומי העיסוק של בית הספר- הפדגוגי, משאבי אנוש, כלכלי . הרבה פעמים המנהל מוביל את ישיבות הצוות ומוביל לסיעור מוחות בין אנשי הצוות , הוא מבין בנושא הכלכלי ואולי גם בכלים הטכנולוגיים ולכן אולי יהיה לו קל יותר לשמש גם בתפקיד מנהל הידע של בית הספר . מצד שני לעיתים ריכוז כל הסמכויות בידי איש אחד הוא לאו דווקא חיובי ויש לפזר סמכויות בידי אנשי צוות נוספים. מנהל ידע המהווה חלק מצוות המורים עצמו יהיה איש אמון טוב יותר ממנהל בית הספר, מה גם שהוא זה שבא במגע עם התלמידים ויוכל להבנות את הידע הסמוי הנמצא בראשם וזאת לעומת מנהל בית הספר שבא פחות במגע עם התלמידים ביום יום.
אני בעד למנות איש צוות כמנהל הידע ולא את מנהל בית הספר.
מה אתם חושבים?
נסיים בנימה של צחוק - סוג של מנהל ידע המנסה להוביל סיעור מוחות אמיתי..





שבת שלום ובשורות טובות לכולם
אורנית