הערכת עמית מלווה

אורנית יקרה!
ראשית, הייתה לי הזכות להיות עמיתתך ולהיות שותפה לתהליך כתיבת הבלוג. מצאתי עניין רב והנאה במעקב אחר הבלוג שלך . בלוג עשיר בנושאים מגוונים ורלבנטים , המוצגים בצורה ברורה, מנוסחת היטב ותכליתית. עקבתי אחר תהליך ההתפתחות המקצועית שלך ולמדתי הרבה דרך כתיבתך וחשיבתך המקורית בבלוג.
הצגת תהיות, מסקנות , תובנות ושיתפת אותנו בכתבות וסרטים מקוריים ביותר.. היות ושתינו מאותו התחום חלק מהנושאים היו משותפים. אני בטוחה שצוות ותלמידי ביה"ס יהנו מתובנותייך הטכנולוגיות , מהידע שרכשת בלימודייך , מהפוטנציאל והאמונה שלך לשלב את התקשוב בדרך הוראתך .
רוצה לאחל לך הצלחה ענקית בהמשך דרכך.
בהצלחה רבה
סגלית אזולאי

הערכת עמית מלווה

סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר...
פסחנו יחד לאורך כל הדרך ששמה "לימודי התואר השני". ליוויתי אותך בפרוייקט הגמר , כתיבת בלוג לימודי. באופן ספונטני ביותר החלטת ללמוד יחד איתי ויחדיו התלבטנו בבחירת מסלול ומוסד ללימודים לקראת התואר השני. בסופו של דבר ההחלטה נפלה ופנינו ללימודי תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים. במסגרת פרוייקט הגמר של מגמת תקשוב ליוויתי אותך בתהליך של ניהול בלוג לימודי. קראתי את הפוסטים המעניינים שלך המנוסחים היטב, תוך הדגשת המסקנות והתובנות האישיות. בבלוג כתבת על נושאים מגוונים מעולם התוכן החדש שלנו, התקשוב וכמובן מתחום העבודה המשותפת לנו- החינוך המיוחד. לעיתים הצגת את הנושאים מנקודת מבט אחרת , של מרפאה בעיסוק , ומכך השכלתי רבות.
פסחנו שלושתנו במסע מרתק שתחילה נראה ארוך ומייגע , אך בזכות שיתוף פעולה והקשר המיוחד שנוצר עברנו חוויה מיוחדת במינה. התגברנו על המטלות המשותפות , קראנו וסיכמנו מאמרים (חלקם באנגלית), אתגרנו את עצמנו במשימות טכנולוגיות מרתקות כמו בניית אתר לימודי לחינוך מיוחד בנושא פורים וכמובן שלא נשכח את "עמי ותמי מתלבשים " ואת יחידת הלימוד בנושא הלחם .
אורנית, תודה על התמיכה , ההקשבה והעזרה. אני רוצה לאחל לנו הצלחה ענקית בהמשך היות ועוד מצפה לנו עוד עבודה קשה ומאתגרת. אשמח להמשיך לפסוע עם שותפה כמוך.
בהערכה אילנה ואינברג

ולפעמים החגיגה נגמרת..

בלוג יקר שלום
הרשו לי לפתוח בברכה :"שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה" אמן!!
מי היה מאמין שהגענו לנקודת הסיום- סיום הלימודים ואני כותבת עכשיו בלוג סיכום. אני עדיין זוכרת את השיעור בסמסטר ב' שבו הוצג בפנינו ע"י דר" גילה קורץ הפרוייקט של המגמה - בלוג לימודי. בהתחלה חשבתי לעצמי: מה הבעיה?? כל שבוע נכתוב פוסט, קלי קלות.. אך עד מהירה נוכחתי לדעת שלא כך הדבר. התברר שכתיבת בלוג לימודי הוא לא דבר של מה בכך .
היו מספר קשיים בהם נתקלתי במהלך ביצוע במשימה:
מציאת נושא לכתיבה - היו שבועות שבהם הנושאים לכתיבה זרמו כמו יין טוב. אם בעקבות ידע שרכשנו בכיתה, אם בעקבות מאמר שקראתי, כתבה או חוויה אישית שעברתי. אך מנגד, היו זמנים בהם לא מצאתי נושא לפוסט שבועי ומצאתי את עצמי יושבת ומנסה "לבשל" איזשהו פוסט . בסוף הנושא המיוחל נמצא אך לעיתים תהליך הבישול היה איטי מאוד..
חשיבה ביקורתית- בהצגת נושא הבלוג הלימודי דר" גילה קורץ הציגה בפנינו גם את הדרישות והקריטריונים להערכת תוכן הבלוג. אחד הקריטריונים החשובים אך הקשים ליישום היה - חשיבה ביקורתית. בעצם מה הכוונה בחשיבה ביקורתית? אני פירשתי זאת כתהליך למידה הכולל עיבוד של נושא מסויים , הגעה לתובנות או ליישום בתחום ידע אחר. אהיה גלויית לב ואומר שהדבר לא היה פשוט עבורי. אני ניסיתי במהלך הפוסטים להתחבר לנושאים השונים מנקודת המבט של אשת חינוך ולנסות להגיע לתובנות ודרכי יישום בבית הספר. היו פעמים שבהם הגעתי למסקנות מצומצמות יותר והיו פעמים שהגעתי למסקנות כוללניות יותר.

תרומת הבלוג- אני שמחה שניתנה לי ההזדמנות להתנסות בכלי שנקרא בלוג שעבורי הייתה התנסות ראשונה. בזכות הבלוג נחשפתי להרבה נושאים , אשר הרחיבו את הידע שרכשתי בכיתה , את הידע האישי בתחום הטכנולוגיה והכלים השונים שיש לה להציע. בעקבות הפעילות קראתי מאמרים שלא היו בקריאות החובה של הקורס , צופה בסרטונים לימודיים ועוד. קשה לי להאמין שזה היה קורה לולא ההתנסות בכתיבת הפוסטים בכל שבוע. ההתנסות בבלוג איפשרה לי לתרגל במיומנויות המאה ה- 21 כמו: חשיבה ביקורתית, חשיבה מסתעפת ועוד.. שאותם אנו רוצים להקנות לתלמידינו.
כתיבה הפוסטים תרמה לי בתרגול מיומנויות ניסוח כמו: להביע את עצמי בצורה נכונה ובשפה נאותה. כיצד להעביר את רעיונותי לאחרים באמצעות טקסט , איך להבדיל בין עיקר לתפל (כי אף אחד לא יקרא פוסטים ארוכים.
תגובות ומגיבים- אלמנט נחמד שקיים בבלוג הוא האפשרות להגיב ולקרוא תגובות של אחרים. כמה נחמד היה לפתוח את הבלוג ולראות שאחרים קראו והתייחסו לפוסטים שלי. אני רוצה להודות לסיגי ואילנה המלוות הנאמנות שלי שקראו את הפוסטים והגיבו בהתאם. תמיד הצגתן נקודת מבט נוספת מעניינת . היה מרגש לראות תגובות מאנשים זרים (שלא חייבים להגיב) זה נתן לי הרגשה טובה שהפוסט שלי נגע באחרים.
פומביות- אלמנט הפומביות בא לידי ביטוי בבלוג הרי כולם יכולים להיכנס ולראות מה שכתבתי. רציתי לציין שדווקא עניין הפומביות לא הרתיע אותי , אולי בשל העובדה שהבלוג הוא לימודי ועוסק בתכנים לימודיים ולא אישיים .
הבלוג ככלי לימודי- בלוג לימודי הוא כלי למידה טוב שניתן לשלבו בתהליך ההוראה. דרך הכתיבה בבלוג ניתן לשמוע את קולו האישי של התלמיד , להרחיב את הידע האישי שלו, לתת לו להתנסות בחשיבה ביקורתית , חשיבה מסתעפת ועוד.. התלמיד מתנסה במיומנויות של כתיבה וניסוח , הבחנה בין עיקר ותפל ועוד.. אני אישית לא אוכל לשלב את הבלוג בתהליך העבודה שלי מכיוון אני עובדת עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים שלא יכולים להתנסות בפעילות מסוג כזה.

לסיכום, ההתנסות בבלוג הייתה חווייתית, מאתגרת ומלמדת עבורי: למדתי על נושאים חדשים והתנסתי במיומנויות חדשות.
תודה רבה על ההזדמנות להביע את עצמי ואת קולי האישי, תודה לכל אלה שטרחו וקרוא ולהגיב ותודה גדולה במיוחד לד"ר גילה קורץ על התמיכה , הליווי וההערכה בסוף כל סמסטר. ההערכות היו ענייניות ובונות והרגשתי שהן מקדמות אותי לעבר המטרה.
אז להתראות לכולם ו..אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש..
כל טוב לכולם אורנית

סליחה תקלה..

בלוג יקר שלום
עוד שבוע עבר ואנו מתקרבים לנקודת הסיום, מי היה מאמין. האמת שעבר מהר!!

העובדה שהטכנולוגיה תופסת מקום נכבד בכל תחומי חיינו ידועה לכולנו, אנו משתמשים בה כמעט בכל שעות היממה לצרכים שונים: למידה, פנאי ובידור , איכות חיים. אני בטוחה שאנו לא יכולים לתאר את חיינו ללא הטכנולוגיות הסובבות אותנו שתורמות להשגת הפרמטרים הנ"ל.
אך מה קורה כאשר הטכנולוגיה לא עובדת?? זה יכול להיות מ ע צ ב ן ומאוד מתסכל. במיוחד אם לא יודעים כיצד לפתור את הבעייה וללא הטכנולוגיה לא ניתן לבצע את התוכנית. השבוע חגגנו בבית הספר מסיבת פרישה לאחת המורות מהצוות. הכל היה מוכן : האורחים הגיעו, השולחנות ערוכים, האומנים הגיעו, הסרטון מוכן , המחשב דלוק ומחובר למקרן. כולם מתיישבים ובדיוק ברגע שבו רוצים להקרין את הסרטון, המחשב קורס. אתם יכולים לתאר מה היו הלך הרוחות במקום- המורה שהכינה את הסרטון נכנסה ללחץ וכמובן האשימה את המחשב בתקלה, המנהלת מיד רצה להגנת המחשב וטענה שזה מחשב טוב ויקר. מהון להון כל "אנשי התקשוב" בצוות רוצים לעזור, לנסות ולפתור את הבעייה - אך אין , המחשב בשלו לא רוצה לעלות. פתאום הוא התחיל להתאושש ולהראות סימני חיים, אך כמה שמחנו לראות את הצבע הכחול של המסך , אך התברר שהשמחה הייתה מוקדמת מדי מכיוון שהמערכת התחילה לשחזר את עצמה. טוב כאשר הכל עלה הפעלנו את הסרטון ראינו אבל לא שמענו, לא היה קול. טוב אז החלטנו לוותר על סדר התוכנית המקורית ועברנו להופעת האומן האורח.
בסוף סוף טוב הכל טוב הצלחנו להתגבר על התקלה וצפינו יחד בסרטון.
סנאריו כזה יכול לקרות גם בשעור. נכון שתקשוב החינוך הוא הכרח המציאות ויש לפעול לקדמו במהירה אך לעיתים התלות בטכנולוגיה יכולה להוביל לחוסר אונים ותסכול של המורה במקרה של תקלה. המורה בבית תכנן ובנה פעילות מתוקשבת שתתאים לתלמידים בכיתה , אך מה קורה כאשר ברגע האמת יש תקלה טכנית ולא ניתן להפעיל את הטכנולוגיה?
ברגע זה נכנסת לפעולה ההוראה המסורתית ואמצעיה הפשוטים : הדף, העט, הלוח והטוש. אולי לא צריך לזנוח לגמרי את דרך ההוראה הזו ולהשתמש בה במקרי חירום?? כאשר אין ברירה?

אז תקלות יכולות לקרות לכולם.. החוכמה היא לדעת לאלתר!! מורה בכיתה שבנה שיעור מתוקשב שלא יכול לצאת לפועל חייב לאלתר ולנקוט בדרך הוראה אלטרנטיבית ולא לאבד אשתונות וליהכנס ללחץ.
גם במדיה החזקה והותיקה שהיא הטלוויזיה קורות תקלות טכניות, למי שצופה מהצד זה אפילו נראה מצחיק . אני בטוחה שבאותו הרגע בקונטרול לא צחקו!!





סוף שבוע טוב לכולם אורנית

חיים ומוות ביד הרשת..

בלוג יקר שלום..

השבוע בחדשות כיכבה בכותרות הרשת החברתית פייסבוק בהקשר לפירות הבאושים שלה. כולנו הזדעזענו כאשר שמענו את החדשות על הנער שהתאבד בעקבות השמצות רבות שנכתבו עליו בפייסבוק. בכל פעם ששומעים על הצד המכוער של הרשת עולה השאלה : טכנולוגיה זה טוב ליהודים או רע ליהודים?? אז הטכנולוגיה כאן וגם מתכוונת להישאר ולא להיעלם בזמן הקרוב אלא להיפך עם הזמן היא תוספת מקום יותר ויותר מרכזי בחיינו.
בשל מרכזיות הפייסבוק בחיי הנוער עולה השאלה כיצד ניתן לרתום אפליקציה זו גם לצרכי למידה? האם אפשר לעשות זאת? האם כדאי לעשות זאת? כנראה שכן, אפשר לעשות וזאת ואולי יותר מכך גם כדאי.
בחיפושי ברשת אחר הנושא מצאתי את הבלוג של אברום רותם שכותב על הנושא "פייסבוק וחינוך". לדעתו הוראה ולמידה המתנהלת ברשת חברתית היא העתיד החינוכי. עקרון של רשת הוראה ולמידה בה החברה מבנה את הידע הוא עקרון חשוב והכרחי, אך נכון להיום הפייסבוק במתכונתו הנוכחית לא נותן מענה לצורך זה, וזאת בשל מס' סיבות: חוסר באינטימיות, חוסר במרחבים ציבוריים לקיום דיונים, חוסר בכלים הכרחיים כמו דיסק אישי מקוון ועוד.
למרות זאת רצוי שאנשי חינוך ישתמשו בפייסבוק ולו רק בשביל להכיר את הסביבה הטבעית בה נמצאים תלמידינו. אולי בצורה זו נמצא דרך להגיע אליהם ובכך לשפר את המוטיבציה ללמידה.
פתחתי את הפוסט בידיעה קשה שהטכנולוגיה הרסה למישהו את החיים וכעת נעבור במעבר חד לאדם שהטכנולוגיה שינתה עבורו את החיים מהקצה אל הקצה. בטוח שכולכם שמעתם על ההומלס בעל קול הזהב שחייו השתנו לחלוטין תוך 24 שעות, הודות לסרטון שהועלה ליוטיוב. אני כל פעם נדהמת מחדש מהעוצמה שיש לנו בידיים , איך סרטון אחד קצר של מס' דקות הפך תוך זמן קצאר ללהיט שצפו בו מיליונים. הסרטון יצר תהודה סביב הנושא שגררה אחריה פרסום והצעות עבודה ובין רגע ההומלס האנונימי הפך לסלב..
שימושי הטכנולוגיה הם כלים רבי עוצמה, אם נשכיל אז נדע איך לחיות איתם בהרמוניה ולא לצאת נגדם ולהוקיע אותם מקרבינו.
נסיים כמובן באותו סרטון מפורסם של ההומלס כי חייבים להיות אופטימיים..




ממש סיפור סינדרלה..
שבוע טוב מאורנית