ניהול ידע - הבסיס והעקרונות

בלוג יקר שלום..

החלטתי להמשיך ולשתף אתכם בתהליך חקירת המושג "ניהול ידע" , בפוסט הקודם הגדרתי את המושג ואת התפיסה העומדת מאחוריו. היום נמשיך ונעמיק בתורה ובעקרונות העומדים מאחורי התפיסה הניהולית.
לפי עמי סלנט תחום ניהול הידע הוא תחום דיספילנארי חדש הזוכה להתעניינות רבה ברחבי העולם וארגונים רבים מגלים עניין בתחום חדש זה. ממצאי סקר מראים שתחום ניהול הידע צובר תאוצה רבה וחברות שונות רואות בגורם ניהול הידע כגורם קריטי לחדשנות ולפתרונות ניהול ידע המאפשרים יצירת ידע ארגוני והפצתו.
שוב אנו עדים לכך המציאות החדשה גורמת לצרכים חדשים ואלה מביאים לפתרונות בהתאם. העידן החדש - עידן הידע גרם להצפה ולשפע של ידע הסובב אותנו וזה הוביל לצורך של ניהול וארגון אותו הידע בכדי שלא נאבד את הרגליים והידיים בתוך השפע הניצב בפנינו והפתרון הגיע בדמות של תחום ניהולי חדש - ניהול של ידע . אם עד היום מושג הניהול התקשר אצלי בעיקר לניהול אנשים אז היום הניהול הפך להיות גם מנת חלקם של נתונים וידע ווירטואלי הנמצא ברשת. האם נצליח להתגבר ולהשתלט על כל שפע הידע הסובב אותנו או שבסוף נטבע בתוכו? לטובתנו אני מקווה שנעמוד במשימה כי אחרת מרוב עצים לא נראה את היער.
בהמשך המאמר סלנט מציג חוקר אוסטרלי בשם Boynton שזיהה 4 נדבכים של יצירת ידע בארגון:
1. להפוך את הידע לגלוי ונראה: כפי שציינתי בפוסט הקודם יש הרבה ידע סמוי בארגון והחוכמה היא להפכו לגלוי ובר שימוש לטובת הארגון.
2. יצירת ריכוזיות של ידע: איסוף הידע מכל המקורות וארגונו ויצירת השתלמויות והדרכה בנושא.
3. טיפוח תרבות של ידע בארגון: יצירת חזון משותף , יצירת תרבות של חילופי מידע.
4. בניית תשתית של ידע בארגון : יצירת רשתות לחילופי מידע , יצירת נגישות למקורות מידע פנימיים וחיצוניים.

אנסה לקחת את 4 הנדבכים הנ"ל ולהשליכם על בית הספר המהווה גם הוא סוג של ארגון:
להפוך את הידע לגלוי- למורים בעיקר הוותיקים הרבה ידע במוחם שלעיתים לא בא לידי ביטוי, אם נשכיל ונדע כיצד כיצד לגלותו , אותו ידע יהפוך לנכס של ממש עבור ביה"ס.
יצירת ריכוזיות של ידע: עידוד המורים לצאת להשתלמויות כדי להתעדכן ולספוג ידע חדש, את כל הידע לאסוף ולארגן במקום אחד מרוכז שכל הצוות ידע על קיומו ויתרום להתפתחותו.
טיפוח תרבות של ידע: לכל בית ספר יש חזון משותף אך לא תמיד כל הצוות מודע לו וחותר לכיוונו . יש ליצור חזון משותף ומטרות משותפות לכל הצוות. יש ללמוד כיצד לשתף בידע האישי בכדי שנוכל לפתח אחד את השני ולהתפתח בעקבות זאת.
בניית תשתית של ידע בארגון: יצירת נגישות למקורות מידע היא דבר מאוד חשוב לעבודה היומיומית של המורים. הרי תפקיד המורה הוא להקנות ולבנות ידע חדש ביחד עם התלמידים , אם המורה לא נגיש למקורות המידע הוא לא יוכל לעשות זאת בצורה האופטימלית. הרי המידע משתנה משתנה במהירות מסחררת ויש להתעדכן כל הזמן.
האם העקרונות האלה באים לידי ביטוי בבתי הספר? לדעתי לא ואם בתי הספר רוצים להמשיך להיות רלבנטים הם צריכים לפעול ולחתור להשגת המטרה.

נמשיך לעסוק בנושא בהמשך..
אורנית

ניהול ידע

בלוג יקר שלום..

במסגרת הקורס של ד"ר אלון הסגל נתבקשנו לבחור מושג הקשור לעולם הטכנולוגי ולהגדיר אותו. אני בחרתי במושג ניהול ידע , מושג חדש יחסית ותחום מקצועי חדש שנוצר מכורח הנסיבות- שפע של מידע שמקיף אותנו מכל הכיוונים ולא יודעים תמיד מה לעשות איתו ואיך להשתמש בו בצורה היעילה ביותר. הדבר חשוב במיוחד בארגונים המוקפים בהרבה מקורות ידע.
בתקופה הקרובה אנסה להקיף את המושג ניהול ידע מכיוונים שונים.

נתחיל בהגדרה..
לפי הוויקיפדיה ניהול ידע הוא סוג של גישה ניהולית העוסק בידע המעשי של הארגון הגלוי והסמוי בעיקר ע"י חשיפת הידע הסמוי בו מחזיקים הלקוחות והעובדים. זו תפישה המאגדת תרבות , תהליכים עסקיים, תשתיות תומכות ותכנים לצורך מיצוי מושכל של הידע הקיים בארגון ולצורך יצירת ידע חדש במטרה לממש את החזון הארגוני והיעדים העסקיים של הארגון בצורה אפקטיבית ויעילה.
כבר בהגדרה זו ניתן למצוא 3 מקורות של ידע : הארגון, העובדים והלקוחות. יש לדעת כיצד לשלב בין 3 המקורות באופן הרמוני ומשלים אחד את השני. אחד אחד המאפיינים של תקופתינו (הנקראת גם עידן הידע) הוא כמות המידע העצומה שמייצר, מאחסן ומעבד האדם המודרני. כיום בעידן המידע עובד ממוצע בארגון הופך למומחה עתיר ידע בתחומו הן בשל הידע המקצועי והמיומנות בתפעול טכנולוגיות והן בגלל ריבוי ההתמחויות בימינו .

האם בית הספר זקוק גם למערך של ניהול ידע? או מכיוון שזהו ארגון חברתי אז יש לנהוג בידע אחרת?
בארגון כמו בית ספר אני מוצאת שגם לנו המורים יש מגוון התמחויות וידע מצטבר שלא תמיד גלוי. אני גם מתפקדת כמרפאה בעיסוק , גם צריכה להוביל צוות ולהנחות ישיבות צוות, להשתתף בישיבות ניהול להיות יצירתית ולהעלות רעיונות או פתרונות לבעיות בשטח. אומנם מגוון ההתמחויות לא מתקשר ישירות לטכנולוגיה אך ניתן למצוא בזה עדות לכך שכל עובד בארגון חובש כמה כובעים במקביל.
אחד האתגרים של תחום ניהול הידע הוא להפוך את המידע והניסיון בהם מחזיקים אנשי מפתח בארגון - מידע סמוי, לא מאורגן, לא שיטתי ולא נגיש - למידע גלוי וזמין, מאורגן לכל מי שזקוק לו. להפוך את הידע הנרכש מנכס של האדם הבודד לנכס של הארגון כולו. בעצם לקחת חומר גלם פנימי קיים , שלא תמיד גלוי לעין והוא הידע, לאחסנו ולעבדו ולהפכו למשאב של ממש עבור הארגון שתורם לקיומו והצלחתו.

לדעתי ארגון כמו בית הספר צריך לאמץ תפיסה זו ולשתף את צוותי המורים השונים בקבלת החלטות ופיתוח תהליכים שונים בתוך בית הספר. מורים וותיקים עם ניסיון רב בהוראה יכולים לתרום רבות מניסיונם האישי רק צריך לתת להם את ההזדמנות והמקום לעשות זאת. אך האם מנהלי ביה"ס יאפשרו זאת? זאת כבר שאלה של תפיסה ...

בפוסטים הבאים אמשיך לדון בתחום אחר השייך לאותו הנושא של ניהול ידע.

סופ"ש נעים
אורנית

תקשוב ומוטיבציה

בלוג יקר שלום..

לא ייאמן איך עובר לו השבוע ושוב אנו נפגשים..

בהמשך לפוסט הקודם על ניצני תקשוב בבית הספר שבו לומד בני , ברצוני להמשיך ולספר על חידוש נוסף שנכנס לבית הספר - עבוה באתר אופק שממנו יישלחו לתלמידים מטלות להכנה בבית. יכול להיות שעבורכם אופן עבודה זה אינו חדש, אך עבורי זהו חידוש כאמא לילד שמשתמש בה ביום יום.
דבר אחד בטוח, כשיש מטלות להכנה באתר אין וויכוחים על הכנת שיעורים בבית. התיאוריה והמחקרים השונים שאליהם נחשפנו במהלך הלימודים עברו מהתיאוריה אל הפועל. המוטיבציה שיש לבני להכנת שיעורי הבית באתר גבוהה לאין ערוך מזו של הכנת שיעורי בית בדרך המסורתית במחברת.
במאמר של סלנט על גורמי ההנעה של תלמידים ומורים במערכות למידה מרחוק מופיע התייחסות למושג מוטיבציה.
לפי קלר (1993) מוטיבציה היא הליך המתייחס הן לעוצמה והן לכיוון ההתנהגות. הוא משתמש בשני מושג יסוד : בחירה ומאמצים . למרות שתלמידים עשויים לגלות עניין בלמידה מקורות המוטיכציה שלהם יכולים להיות שונים. ישנה הבחנה בין הנעה פנימית להנעה חיצונית התלויה בתגמול חיצוני , ציון או סנקציה.
http://http//portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=47&referer=useJsHistoryBack

מחקרים רבים מראים שהסביבה המתוקשבת כשלעצמה לא מגבירה את המוטיבציה ללמידה, אז מה בכל זאת גורם להבדלים??
אני יכולה להעלות רק השערות.. לדעתי לסביבה המתוקשבת יש בכל זאת השפעה מסויימת על המוטיבציה בשל האטרקטיביות שלה, הגרפיקה והצלילים, רמת המוחשיות הגבוהה של החומר הלימודי , המהירות הגבוהה שבה מתבצעות המשימות הלימודיות
ובל נשכח את החסכון בכתיבה והעתקה מייגעים ומיותרים.
למרות זאת אם התוכן שהוכנס למערכת לא היה מותאם לתלמידים אולי לא היינו רואים כל השפעה על המוטיבציה והנכונות להתמודד עם המשימות . המשוב המיידי המתקבל משפיע גם הוא, בסיום המשימה דף התשובות נשלח לבדיקה ומיד מתקבל משוב של ציון על העבודה. מכאן ניתן להסיק שהמוטיבציה להכנת שיעורי בית בשני המקרים המתוקשבת והמסורתית היא ממקור חיצוני של ציון או סנקציה .

שוב חוזרים לאותה השאלה : מדוע ביה"ס לא מיישמים את הטכנולוגיה ככלי הוראה מן המניין ועורכים את השינוי בקצב יותר מהיר? אולי בשל קושי לשנות גישה הוראתית ותיקה ומושרשת היטב כמו ההוראה המסורתית ,אולי קשיי תקציב ויכול להיות שילוב של שני הדברים.

הסיבות למוטיבציה הגבוהה לא ברורות אך לי כאמא זה לא באמת משנה, כל שנותר לי לאחל הוא שכן ירבו המטלות המתוקשבות..

שבת שלום אורנית

ניצני תקשוב

בלוג יקר שלום..

מתחילים להיכנס לשגרת הלחץ!!

באסיפת הורים שנערכה בכיתתו של בני הלומד בכיתה ג' נתבשרנו אנו ההורים שבית הספר מתחיל להכניס מספר כלי עבודה מתוקשבים לתוך המערכת לשימוש שוטף הן של התלמידים והן של ההורים. כל אחד מאיתנו צויד בשם משתמש וסיסמא שיאפשר לו להיכנס לאותם אתרים. מי כמוני כסטודנטית לתואר שני בתקשוב ולמידה חייכה לעצמה והתמוגגה לנוכח המציאות החדשה המתוקשבת המתגבשת לנגד עיני. התקשוב בא לידי ביטוי בשני אופנים : שימוש בסביבות למידה מתוקשבות לצורך למידה והגשת שיעורי בית ושימוש במערכת לניהול מידע.
בית הספר התחיל להשתמש במערכת הנקראת"סמארט סקול" - זוהי מערכת לניהול מידע פדגוגי ממכלול התהליכים המתרחשים בבית הספר: ציונים, בעיות משמעת, התאמות למידה ועוד. זוהי מערכת מבוססת אתר המאפשרת לכל בעל תפקיד להיכנס ולצפות במידע הרלבנטי עבורו. הגישה מתאפשרת מכל מחשב המחובר לרשת והמידע בתוכו זמין ומאפשרת שקיפות מלאה של הפרטים. (נלקח מתוך: http://http//www.smartschool.co.il/?pageID=7&productID=1).
מיד נשאלה השאלה האם התלמידים מודעים לעובדה שלנו ההורים יש גישה לפרטי מידע שלעיתים הילדים רוצים להסתיר מאיתנו כמו:ציון לא טוב במבחן, הפרעה בשיעור ועוד.. התשובה הייתה שכן, הם מודעים והוסברה להם משמעות העיניין שלהורים יש סיסמא נפרדת משלהם והם יכולים להיכנס לאתר ולראות הכל.
נקודה זו הביאה אותי לחשוב על נושא שקיפות המידע לציבור לטוב ולרע. בישראל חוקק חוק הנקרא "חוק חופש המידע" בשנת 1998 ונכנס לתוף ב 1999 שהנהיג בישראל את מהפיכת השקיפות בפעולות הרשויות הציבורית ובזכות הציבור לדעת . לעיון בחוק במלואו : אתר הכנסת- http://http//www.knesset.gov.il/laws/special/heb/freedom_info.htm.
נושא השקיפות הוא חשוב בשל זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לקבל מידע מרשויות ציבוריות ופרטיות באופן חופשי , לדעת את זכויותיו , את מצבו וכל מידע אחר המעניין אותו.
לצד היתרונות והחשיבות יש גם את החסרונות- האם כל מידע צריך להיות נגיש? האם יש פרטים שבכל זאת צריכים להישאר עמומים? במיוחד מידע שלא נוגע ישירות אלינו אלא לאדם שלישי כמו ילדינו הלומדים בבית הספר. תנסו לחשוב עלינו כשהיינו תלמידים: כמה פעמים החבאנו מבחן שבו נכשלנו, כמה פעמים זייפנו חתימת ההורים על מכתבים ביומן? היום כבר לא ניתן להסתיר כלום. אני חושבת שכל דבר בחיים צריך להיות במידה , גם נושא שקיפות המידע צריך להיות בשביל האמצע הבטוח.

שבת שלום אורנית