פער דיגיטלי - הוא עדיין כאן

בלוג יקר שלום..

השבוע במסגרת הקורס של דר' חגית מישר טל דנו בנושא הפער הדיגיטלי בישראל. בנוסף לפערים הקיימים בחברה שנים רבות: פער כלכלי, פער בחינוך ועוד.. העולם המודרני יצר בחברה פער נוסף חדש ומהותי במיוחד בהתייחס לתקופה זו שבה אנו חיים וזה הפער הדיגיטלי.
לפי הוויקיפדיה פער דיגיטלי מוגדר כפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו. במילים אחרות בדומה לפערים מסוגים אחרים בין אלה שיש להם לבין אלו שאין להם משאב מסויים גם במקרה זה הפער הוא בין אלה שיש להם את היכולת להיעזר בטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלה שאין להם יכולת זו.
במהלך שיטוטי ברשת מצאתי כתבה באתר YNET על מחקר של קרין ברזילי - נהון מאוניברסיטת ת"א בנושא הפער הדיגיטלי בישראל. לפי ממצאי המחקר הפער בין האוכלוסייה הממוחשבת לאוכלוסייה הלא מחוברת לא הצטמצם ואף גדל בתחומים מסויימים.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה החודשית עולה כך גדל אחוז המחוברים לרשת ומספר המחשבים. הפערים קיימים בעיקר בין קהילות פתוחות ליותר סגורות, בין אזורים עירוניים לפריפריה ובין ילדים שהוריהם מכווני מחשב וטכנולוגיה ומעודדים זאת לבין אלה שלא.
לא צריכים ללכת רחוק בשביל להבחין בפער הדיגיטלי, אני רואה אותו גם אצלי בבית. אני רואה את ההבדל בין בעלי שבכלל לא מחובר לכל נושא המחשב והאינטרנט לעומת הילדים שהמחשב מהווה מקור עיסוק מרכזי לשעות הפנאי וגם למקור של מידע בתחומים שונים. אין ספק שהילדים שלנו הם מה שמכונה "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות הממוחשבת לעומתינו "המהגרים הדיגיטליים" שלמדנו להתאים את עצמינו למציאות זו.
נסיים בקצת אופטימיות...
הפער הדיגיטלי הוא נושא חשוב שעומד על סדר היום הציבורי וישנם המון פרוייקטים המיועדים לצמצום הפער הזה. בחרתי לשתף אתכם באחד כזה..





שבת שלום מאורנית

למידה התנסותית

בלוג יקר שלום,

במשך כל תקופת הלימודים נחשפתי למונחים שונים הקשורים ללמידה: למידה שיתופית, למידה חווייתית, למידה התנסותית, למידה חקרנית ועוד.. וזאת כהבדל ללמידה המתרחשת בהוראה מסורתית בה המורה הוא בעל הידע והתלמיד הוא פסיבי. אנו כמורים ואנשי הוראה צריכים להשתמש בדרכי הוראה כאלה שיעודדו ויפתחו סגנונות למידה כנ"ל. השבוע חוויתי על בשרי את המשמעות וההבדלים שבין למידה התנסותית , מעשית לבין למידה מסורתית פסיבית. בד"כ בקורס של מר יאיר צדוק הוקדש זמן מועט ללמידה תאורטית של המונחים והתגיות בשפת HTML ורוב זמן השיעור הוקדש להתנסות מעשית בחומר הנלמד תוך כדי צפייה ישירה השפעת התגיות השונות על המתרחש במסך. השבוע, לפנים משורת הדין כל החומר בשיעור הועבר באופן תיאורטי כאשר המרצה היה בעל הידע העקרי והוא העביר אותו אלינו הסטודנטים שהיינו פסיביים. לי אישית היה מאוד קשה להבין ולהפנים את החומר מבלי להתנסות בו , הרגשתי שיש הבדל מובהק בהבנה ובהפנמה של החומר בדרך זו ובעצם הרגשתי שתהליך ההפיכה של המידע לידע נפגע.
לפי המודל של קולב (kolb, 1971) למידה משמעותית מתרחשת באמצעות למידה התנסותית קונקרטית בתהליך מחזורי בעל 3 שלבים: א. הפרט חווה את מצבו באמצעות התנסות קונקרטית .
ב. מתבונן ומשקף לעצמו את ההתנסות (רפלקציה).
ג. מכליל וממשיג על בסיס רפלקטיבי. http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2093http://
כאשר מדובר בחומר תאורטי טכני הלמידה צהיה משמעותית רק אם הלומד יתנסה באותם אלמנטים תאורטיים בשטח. לי אישית היה מאוד קשה להבין את משמעות כל אותן תגיות חדשות שלמדנו רק מטקסט המסביר את הפעולה והשימוש באותה התגית.
בנוסף להתנסות יש את האלמנט הוויזואלי המוחשי שחשוב להבנת החומר הנלמד. התנסות באותן תגיות באופן מעשי כאשר הלומד מקבל משוב מיידי על פעולתו ורואה על המסך מה תרומתה של אותה התגית הייתה חוסכת חזרות מיותרות על אותו טקסט מילולי המסביר את המשמעותן.
ישנן מספר סגנונות למידה , כנראה שלי מתאים הסגנון החזותי..
אני מקווה שבשבוע הבא נחזור לשגרת ההתנסות בכיתה.
אורנית

עננים ממוחשבים

בלוג יקר שלום..

במהלך סוף השבוע שוטטתי ברחבי הרשת אחר חיפוש מאמרים לעבודת סיום בקורס של וויקי. בתוך כל שפע המאמרים עליהם עברתי, תשומת ליבי התמקדה באחד העוסק בנושא של "טכנולוגיית ענן". כלומדת דיגיטלית החלטתי להפגין מיומנויות של לומד חקרן, סקרן , בעל חשיבה מסתעפת ושל מידענות בחיפש אחר חומר רלבנטי בכדי לברר לעצמי מה פשר המושג החדש.
בתחילה חשבתי שגוגל כבר יכול לשלוט גם במזג האוויר והעננים גם הפכו לממוחשבים ונשלטים... אך לא זו הכוונה!
לפי הוויקיפדיה ענן מחשוב הוא פיתוח המאפשר להשתמש בכוח עיבוד ומחשוב דרך רשת האינטרנט. המטרה לצמצם הוצאות גדולות על רכישת ציוד ותוכנות ומהצורך לנהל אותן. בדומה לחשבון חשמל- החיבור הוא תמידי אך משלמים רק על החשמל שצורכים.
לאחר שהבנתי את המושג חיפשתי יישום שלה בחינוך והגעתי למאמר של דר' ישע סיון: טכנולוגיית ענן בחינוך- הדרך לישועה?
במאמר הוא מציג את הכשלונות של נסיונות העבר לשלב טכנולוגייה בחינוך ואת המיומנויות וההדגשים הדרושים להצלחת התהליך. לפיו מטרת טכנולוגיית הענן בחינוך היא "שחרר את המורה מכבלי הטכנאי" ולתת את האפשרות להנות גם מאבני הבנין היסודיות ולא רק מהסביבה. דבריו של דר' סיון עוררו את מחשבתי לכך שהרבה פעמים לנו המורים יש חזון, רעיון יצירתי הנכשל בד"כ בשל קשיים טכניים. כמה פעמים רצינו להכין איזושהי מצגת והמחשב בכיתה לא העלה אותה, או המהירות האיטית להחריד של האינטירנט בביה"ס. הרבה אנרגיות מושקעות לדעתי במקום הלא נכון. אם מערכת החינוך תשכיל ותדע לשלב טכנולוגייות חדשניות אלה כדוגמת טכנולוגיית הענן , המקלות עלינו כאנשי הוראה ומאפשרות לנו לפתח וליצור חומרי הוראה מתוקשבים , מצב מערכת החינוך כולה יהיה אחר.
בתחילת הרצאתו הקרין דר' סיוון סרט קצר על עובדות שונות שאולי ידעתם ואולי יפתיעו אתכם, בחרתי לשתף אתכם בסרטון.
אני הופתעתי...מה איתכם???





כל טוב אורנית

ניצנים של שינוי..

בלוג יקר שלום..

הערב גמר המונדיאל אז החלטתי לבלות אתך הערב איתך..(כי אין עם מי לדבר גם ככה)

כחברה בצוות ניהול הבית ספרי, נוכחתי בישיבת תכנון בנוגע לשנה הבאה הן מבחינת התכנים והן מבחינה ארגונית של צוותים, רכזים ועוד..הופתעתי מאוד לגלות כי המנהלת רואה את תחום התקשוב כנושא חשוב שיש לו מקום בבית הספר וחשבה למנות את חברתינו סיגלית למובילה של הנושא יחד עם העזרה שלי ושל אילנה מאחורי הקלעים.
בתחילת השנה , המנהלת הרימה גבה לנוכח החלטתי ללמוד תואר שני בחינוך והתמחות בתקשוב, מה פתאום מרפאה בעיסוק הולכת לעשות תואר שני בחינוך ותקשוב? מה הקשר? האמת שהגעתי ללימודים האלה במקרה , רציתי לעשות תואר שני אבל לא ידעתי במה ובמהלך חיפושיי נתוודעתי לתוכנית המעניינת והחדשנית הזו והחלטנו (אני ואילנה וסיגי שהצטרפה אח"כ) ללכת על זה.
מצאתי את עצמי חושבת לעומק על התרומה של לימודי התמחות אלה להתפתחות המקצועית שלי. ראשית, כמרפאה בעיסוק מטרת העל שלי בעבודה עם התלמידים היא לשפר את איכות חייהם ובאמצעות הטכנולוגייה ניתן להוציא מהם יכולות שהיו חבויות בתוכם בשל המגבלות השונות מהן הם סובלים. אז כבר מצאתי נקודת השקה עם הריפוי בעיסוק. שנית, ידוע כבר לכל שהטכנולוגייה היא העתיד בתחום החינוך ותקשוב החינוך הוא כבר לא בגדר מותרות אלא הכרח המציאות והלימוד במגמת התקשוב יפתח לי פתח לעתיד אני בטוחה.
עכשיו נשאר רק לבצע את המשימה הקשה ביותר- כיצד מיישמים את הידע הנלמד באקדמיה בתוך ביה"ס? לאחר שד"ר שרה שדה החדירה בתוכנו מוטיבציה אני באמת יכולה לומר שאכן השינוי יכול להתחולל והוא אכן מגיע מלמטה.
לפי מחקר של תמר לוין וכרמלה בן עמר ברנגה (מתוך כנס צ'ייס 2006) שעקב במשך 4 שנים אחר שילוב טכנולוגיות מידע בבית הספר מצא ששינוי בבית הספר הוא מערכתי ורב מימדי ומתייחס להיבטים: פיזיים, ארגוניים, קוריקולריים ואישיים - מקצועיים. גם בבית ספרינו השינוי הקטן שחל מתייחס להיבטים הנ"ל: ארגוני- הוכנסו מחשבים, אינטרנט לכיתות.
קוריקולארי- המחשב יהווה כלי הוראה לגיטימי , חומרי למידה מתוקשבים יפותחו בהתאם.
אישי מקצועי- ימונו אנשי צוות שיובילו את תחום התקשוב וידריכו את צוות המורים בהתאם.
אומנם השינוי הוא קטן ועדיין מתבטא בשינוי תפיסה אך בשבילי זהו צעד גדול לקראת הבאות.
קישור למאמר: http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2006/06/pdf/chais-21-baranga%20etal.pdf

אינני יודעת מה עשינו שלושתינו בכדי להוביל לשינוי? אולי המטלות המתוקשבות כמו יחידת הלימוד, המשחק הממוחשב ועכשיו האינטראקציה הממוחשבת שנפתח אשר כולן פותחו ,ייושמו והותאמו במיוחד לתלמידינו הוכיחו את התוצאות בשטח והראו שהטכנולוגייה מהווה אמצעי הוראה משמעותי , אהוב , מסקרן ומאתגר אם יודעים כיצד להתאימה וליישמה בשטח בכיתה. גם תלמידים שבד"כ אינם משתפים פעולה בשיעורים כיתתיים היו פעילים וגילו עניין רב במטלות מתוקשבות אלו.

ונסיים בנימה אופטימית זו ..
אורנית

פומביות וחופש הביטוי או צנזורה.. היכן עובר הגבול?

בלוג יקר שלום..
לא ייאומן ששנת הלימודים בבתי הספר כבר הסתיימה..

השבוע, קראתי כתבה באתר mako שממשלת טורקיה לא נלחמת רק נגדינו אלא פתחה גם חזית לחימה ווירטואלית נגד גוגל ונגד יוטיוב. מסתבר כי טורקיה הוציאה את יו טיוב אל מחוץ לחוק כבר בחודש מאי וכעת היא מצנזרת ואוסרת על כניסה גם לדפי אינטרנט מסויימים. אין לי מושג מה המצב בארץ, אולי גם כאן מופעלת צנזורה מאחורי הקלעים בנוגע לעמודים מסויימים ברשת? הרבה פעמים כששומעים את המילה "צנזורה" היא מעוררת אסוציאציות שליליות של :דיקטטורה, שליטה ,ועוד.. אנו חיים במדינה דמוקרטית ומותר לנו לדעת הכל ולהגיד הכל . זה נכון ואפילו חשוב , אך אם נרד לעומק העניין אז ההיגד הזה נכון עד גבול מסויים. בכדי להגן על החברה והמדינה אין מנוס מלהטיל צנזורה מסויימת על תכנים בעייתיים של אלימות, פרונוגרפיה ונושאים של בטחון המדינה. בטורקייה השליטה ברשת התחילה בחקיקת חוק כנגד פשעים מקוונים כמו: הפצת פורנו פדופילי, תעמולות טרור והימורים בלתי חוקיים , אך הממשלה המשיכה ואסרה על עוד ועוד אתרים להיות פתוחים ונגישים לכל ולא השכילה לשים את הגבול ולעצור. לדעתי, מעשים אלה מונעים מטורקיה להשתלב בעולם הגלובאלי ומציב אותה בשורה אחת עם מדינות לא מפותחות ודיקטטוריות ואף פוגע בעם הטורקי ומונע מהם לגלוש ולהיחשף למידע חדש באופן חופשי, מקווה בשבילם שהמצב ישתנה בעתיד הקרוב.
מי שמעוניין לקרוא את הכתבה:
http://tbk.mako.co.il/article/956729http://

בהמשך לכך, הרבה פעמים במהלך חיפושי חומרי למידה ויזואליים ביו טיוב נתקלתי בקישורים לתכנים בעייתיים ולא חינוכיים בעליל הנמצאים ברשת ואני חושבת שצריכה להיות איזושהי מערכת סינון ובקרה של תכנים כי בסה"כ הילדים שלנו הם אלה שנחשפים אליהם.
אין ספק שהיו טיוב הפך לאיזשהו צינור בו כל אחד יכול להעלות תכנים אישיים, תכנים לימודיים ואף להעלות למודעות תכנים מסויימים וזאת בשל הפומביות והנגישות של המידע לכולם. עדות לכך ניתן למצוא בסיפור הבא:
חברתי לעבודה ספרה לי שביה"ס שבה לומדת ביתה ציין את השנה הרביעית של חטיפת גלעד שליט באופן מיוחד- כל תלמידי ביה"ס סימנו את השיר של אביב גפן "ילד של כולנו " בשפת הסימנים, ההורים צילמו והעלו ליו טיוב , דבר שהפך ללגיטימי ואף פופולארי.
בשל חשיבות הנושא המצער של גלעד שליט החלטתי לשתף אתכם בסרטון המרגש:




תצפו ואף שתפו אחרים..
שבוע טוב לכולם אורנית.