במסגרת הקורס של ד"ר אלון הסגל נתבקשנו לבחור מושג הקשור לעולם הטכנולוגי ולהגדיר אותו. אני בחרתי במושג ניהול ידע , מושג חדש יחסית ותחום מקצועי חדש שנוצר מכורח הנסיבות- שפע של מידע שמקיף אותנו מכל הכיוונים ולא יודעים תמיד מה לעשות איתו ואיך להשתמש בו בצורה היעילה ביותר. הדבר חשוב במיוחד בארגונים המוקפים בהרבה מקורות ידע.
בתקופה הקרובה אנסה להקיף את המושג ניהול ידע מכיוונים שונים.
נתחיל בהגדרה..
לפי הוויקיפדיה ניהול ידע הוא סוג של גישה ניהולית העוסק בידע המעשי של הארגון הגלוי והסמוי בעיקר ע"י חשיפת הידע הסמוי בו מחזיקים הלקוחות והעובדים. זו תפישה המאגדת תרבות , תהליכים עסקיים, תשתיות תומכות ותכנים לצורך מיצוי מושכל של הידע הקיים בארגון ולצורך יצירת ידע חדש במטרה לממש את החזון הארגוני והיעדים העסקיים של הארגון בצורה אפקטיבית ויעילה.
כבר בהגדרה זו ניתן למצוא 3 מקורות של ידע : הארגון, העובדים והלקוחות. יש לדעת כיצד לשלב בין 3 המקורות באופן הרמוני ומשלים אחד את השני. אחד אחד המאפיינים של תקופתינו (הנקראת גם עידן הידע) הוא כמות המידע העצומה שמייצר, מאחסן ומעבד האדם המודרני. כיום בעידן המידע עובד ממוצע בארגון הופך למומחה עתיר ידע בתחומו הן בשל הידע המקצועי והמיומנות בתפעול טכנולוגיות והן בגלל ריבוי ההתמחויות בימינו .
האם בית הספר זקוק גם למערך של ניהול ידע? או מכיוון שזהו ארגון חברתי אז יש לנהוג בידע אחרת?
בארגון כמו בית ספר אני מוצאת שגם לנו המורים יש מגוון התמחויות וידע מצטבר שלא תמיד גלוי. אני גם מתפקדת כמרפאה בעיסוק , גם צריכה להוביל צוות ולהנחות ישיבות צוות, להשתתף בישיבות ניהול להיות יצירתית ולהעלות רעיונות או פתרונות לבעיות בשטח. אומנם מגוון ההתמחויות לא מתקשר ישירות לטכנולוגיה אך ניתן למצוא בזה עדות לכך שכל עובד בארגון חובש כמה כובעים במקביל.
אחד האתגרים של תחום ניהול הידע הוא להפוך את המידע והניסיון בהם מחזיקים אנשי מפתח בארגון - מידע סמוי, לא מאורגן, לא שיטתי ולא נגיש - למידע גלוי וזמין, מאורגן לכל מי שזקוק לו. להפוך את הידע הנרכש מנכס של האדם הבודד לנכס של הארגון כולו. בעצם לקחת חומר גלם פנימי קיים , שלא תמיד גלוי לעין והוא הידע, לאחסנו ולעבדו ולהפכו למשאב של ממש עבור הארגון שתורם לקיומו והצלחתו.
בארגון כמו בית ספר אני מוצאת שגם לנו המורים יש מגוון התמחויות וידע מצטבר שלא תמיד גלוי. אני גם מתפקדת כמרפאה בעיסוק , גם צריכה להוביל צוות ולהנחות ישיבות צוות, להשתתף בישיבות ניהול להיות יצירתית ולהעלות רעיונות או פתרונות לבעיות בשטח. אומנם מגוון ההתמחויות לא מתקשר ישירות לטכנולוגיה אך ניתן למצוא בזה עדות לכך שכל עובד בארגון חובש כמה כובעים במקביל.
אחד האתגרים של תחום ניהול הידע הוא להפוך את המידע והניסיון בהם מחזיקים אנשי מפתח בארגון - מידע סמוי, לא מאורגן, לא שיטתי ולא נגיש - למידע גלוי וזמין, מאורגן לכל מי שזקוק לו. להפוך את הידע הנרכש מנכס של האדם הבודד לנכס של הארגון כולו. בעצם לקחת חומר גלם פנימי קיים , שלא תמיד גלוי לעין והוא הידע, לאחסנו ולעבדו ולהפכו למשאב של ממש עבור הארגון שתורם לקיומו והצלחתו.
לדעתי ארגון כמו בית הספר צריך לאמץ תפיסה זו ולשתף את צוותי המורים השונים בקבלת החלטות ופיתוח תהליכים שונים בתוך בית הספר. מורים וותיקים עם ניסיון רב בהוראה יכולים לתרום רבות מניסיונם האישי רק צריך לתת להם את ההזדמנות והמקום לעשות זאת. אך האם מנהלי ביה"ס יאפשרו זאת? זאת כבר שאלה של תפיסה ...
בפוסטים הבאים אמשיך לדון בתחום אחר השייך לאותו הנושא של ניהול ידע.
סופ"ש נעים
אורנית
בפוסטים הבאים אמשיך לדון בתחום אחר השייך לאותו הנושא של ניהול ידע.
סופ"ש נעים
אורנית
בהצלחה,
השבמחקראי הרשימה הזו המסכמת חמש עשרה שנים של תובנות בתחום ניהול הידע בישראל:http://bit.ly/defWee
מקוה שזה יועיל לכם,
כל טוב
יגאל חמיש
תודה רבה
השבמחקאשתמש בזה בהמשך..
אורנית
הי אורנית,
השבמחקראשית,בחרת במושג מאד חשוב ומהותי בעולם הטכנולוגי.
אנו חיים בתקופה בה ידע רב מציף אותנו ,וצריך לדעת כיצד לארגנו. ארגון בית ספרי חייב לארגן ולשתף אחרים בידע הרב הקיים בו, אך לשם כך צריך לקבל את ההכשרה המתאימה לכך. אשמח ללמוד ממך בהמשך בנושא זה.
סיגי