תקשוב ומוטיבציה

בלוג יקר שלום..

לא ייאמן איך עובר לו השבוע ושוב אנו נפגשים..

בהמשך לפוסט הקודם על ניצני תקשוב בבית הספר שבו לומד בני , ברצוני להמשיך ולספר על חידוש נוסף שנכנס לבית הספר - עבוה באתר אופק שממנו יישלחו לתלמידים מטלות להכנה בבית. יכול להיות שעבורכם אופן עבודה זה אינו חדש, אך עבורי זהו חידוש כאמא לילד שמשתמש בה ביום יום.
דבר אחד בטוח, כשיש מטלות להכנה באתר אין וויכוחים על הכנת שיעורים בבית. התיאוריה והמחקרים השונים שאליהם נחשפנו במהלך הלימודים עברו מהתיאוריה אל הפועל. המוטיבציה שיש לבני להכנת שיעורי הבית באתר גבוהה לאין ערוך מזו של הכנת שיעורי בית בדרך המסורתית במחברת.
במאמר של סלנט על גורמי ההנעה של תלמידים ומורים במערכות למידה מרחוק מופיע התייחסות למושג מוטיבציה.
לפי קלר (1993) מוטיבציה היא הליך המתייחס הן לעוצמה והן לכיוון ההתנהגות. הוא משתמש בשני מושג יסוד : בחירה ומאמצים . למרות שתלמידים עשויים לגלות עניין בלמידה מקורות המוטיכציה שלהם יכולים להיות שונים. ישנה הבחנה בין הנעה פנימית להנעה חיצונית התלויה בתגמול חיצוני , ציון או סנקציה.
http://http//portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=47&referer=useJsHistoryBack

מחקרים רבים מראים שהסביבה המתוקשבת כשלעצמה לא מגבירה את המוטיבציה ללמידה, אז מה בכל זאת גורם להבדלים??
אני יכולה להעלות רק השערות.. לדעתי לסביבה המתוקשבת יש בכל זאת השפעה מסויימת על המוטיבציה בשל האטרקטיביות שלה, הגרפיקה והצלילים, רמת המוחשיות הגבוהה של החומר הלימודי , המהירות הגבוהה שבה מתבצעות המשימות הלימודיות
ובל נשכח את החסכון בכתיבה והעתקה מייגעים ומיותרים.
למרות זאת אם התוכן שהוכנס למערכת לא היה מותאם לתלמידים אולי לא היינו רואים כל השפעה על המוטיבציה והנכונות להתמודד עם המשימות . המשוב המיידי המתקבל משפיע גם הוא, בסיום המשימה דף התשובות נשלח לבדיקה ומיד מתקבל משוב של ציון על העבודה. מכאן ניתן להסיק שהמוטיבציה להכנת שיעורי בית בשני המקרים המתוקשבת והמסורתית היא ממקור חיצוני של ציון או סנקציה .

שוב חוזרים לאותה השאלה : מדוע ביה"ס לא מיישמים את הטכנולוגיה ככלי הוראה מן המניין ועורכים את השינוי בקצב יותר מהיר? אולי בשל קושי לשנות גישה הוראתית ותיקה ומושרשת היטב כמו ההוראה המסורתית ,אולי קשיי תקציב ויכול להיות שילוב של שני הדברים.

הסיבות למוטיבציה הגבוהה לא ברורות אך לי כאמא זה לא באמת משנה, כל שנותר לי לאחל הוא שכן ירבו המטלות המתוקשבות..

שבת שלום אורנית