חינוך, טכנולוגיה ומה שביניהן..

בלוג יקר שלום..
אנו חוזרים לשגרת המפגשים השבועיים..

במסגרת הקורס של דר' חגית מישר טל נתבקשנו לקרוא מאמר ולעבוד עליו בקבוצה בסביבת הוויקי. המאמר של רוברט קוזמה עוסק בהשלכות וההשפעות שיש לרפורמות חינוכיות המשלבות טכנולוגיה , על הגידול הכלכלי והחברתי במדינה. המחבר בחן את הנושא בהקשר של 3 מדינות השונות במיקומן הגאוגרפי ובמהותן: פינלנד, סינגפור ומצריים. נקודה מעניינת למחשבה הייתה העובדה שהן סינגפור והן פינלנד חוו גידול כלכלי חד ומשמעותי בעשורים האחרונים, אך הגישות שתרמו לתהליך זה היו שונות לחלוטין ואף מנוגדות במהותן. בעוד לסינגפור יש מערכת חינוך מרוכזת, המכתיבה את התכנים ובעלת תרבות של "סגידה למבחנים" , לפינלנד יש מערכת חינוך מבוזרת , המעניקה אוטונומיה לבתי הספר ולמורים לקבוע מטרות לימודיות בהתאם לאוכלוסייה אותה הם משרתים. 2 המדינות משלבות רפורמות חינוך המשלבות טכנולוגיה בביה"ס הכללו הן מחשים וחיבור לאינטרנט אך גם הכשרה אינטנסיבית למורים, שתיהן מדורגות במקומות הראשונים במבחני ההישגים הבינלאומיים ובדירוג הכלכלות הרחבות והיציבות בעולם. ההשוואה הזו הביאה אותי לחשוב על מערכת החינוך שלנו כאן בארץ: מצד אחד המדינה חוותה בשנים האחרונות גידול כלכלי והכלכלה שלנו נחשבת ליציבה בעולם, ישראל בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגי אך מצד שני מצב מערכת החינוך והמצב החברתי שלנו לדעתי לא מזהיר, קיימים פערים גדולים בחברה בהקשר של ההכנסה החודשית ויותר מכך ישראל מדורגת במקומות האחרונים במבחני ההישגים הבינלאומיים. ביננו לבין פינלנד וסינגפור יש מספר נקודות דמיון: 3 המדינות יחסית קטנות הן מבחינת שטחן והן מבחינת גודל האוכלוסייה ולשלוש המדינות אין מצבור של משאבים טבעיים והמשאב העיקרי שלהן הוא ההון האנושי. למרות זאת בחינוך יש ביננו ובין 2 המדינות האחרות הבדל עצום, כנראה שמשהו לא נעשה כאן בצורה נכונה. רצוי שמנסחי הרפורמות ינקטו בצעדים הנחוצים הנכונים בכדי שמדינת ישראל תשקיע בצורה נכונה ותפתח את המשאב העיקרי העומד לרשותה והוא: ההון האנושי.

שבוע טוב לכולם אורנית.